והנה רבינו ירוחם נל"א ח"ו הובא בב"י סי' שע"א ובש"ע סי' ש"ס ס"א בהג"ה כתב דתקנת מריש לא שייך בקרקעות דאם בנה בניינים בארעא דחברו צריך לסתור הכל ולהחזיר קרקע לבעלים דלא עשו תקנת השבים בקרקע ובסמ"ע נתן טעם כיון דהוא דבר קבוע ועומד הי"ל למידע דשל הנגזל הוא ולא לבנותו (כצ"ל ולקנותו ט"ס בסמ"ע) אבל דבריו דחוקים דגם במטלטלין ידע שהוא של חברו ואפ"ה עשו תקנת השבים אבל לפע"ד הטעם בזה דהנה כל ענין דעשו תקנת מריש הוא משום דבאמת כבר גזלו רק שמחוייב להשיב הגזילה דהו"ל לאו הניתק לעשה ועשו חכמים תקנה שא"צ להחזיר הגזילה משום תקנת השבים אבל בקרקע דאינה נגזלת א"כ איך שייך בזה תקנת השבים הא כיון דהקרקע ברשות בעלה עומדת א"כ הוא אומר לו טול עציך ואבניך ואטו בשביל תקנתו של זה יהיה זה מוכרח להפסיד קרקעו וגם מה שייך בזה תקנת השבים והא אינו משיב כלל דהקרקע ברשות בעליו היא עומד וז"ב מאד כשמש ולפ"ז אם נימא דמועיל יאוש בקרקע כל שנשתקע שם בעליו מיני' אם כן שוב הי' שייך תקנת השבים אף בקרקע וז"ב מאד.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״ח (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.