שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״ח

לצורבה מרבנן חריף ושנון בענין יאוש בקרקעות מה שהארכת בענין יאוש בקרקעות הנה בחידושי הארכתי אך כעת נתעוררתי מהא דאמרו באהלות פי"ח דשדה בוכין לא נטעת ולא נזרעת ופירש הרע"ב והוא מהר"ש שם דנתיאשו הבעלים מזה והו"ל כמצר שהחזיקו בו רבים וכן הוא במ"ק דף ה' דמשום יאוש בעלים נגע בה וק"ל היאך מועיל יאוש בשדה דהארץ לעולם עומדת ובפרט שכפי הנראה לא נשתקע שם הבעלים מזה ועיין בתוס' סוכה בסוגיא דאוונכרי וע"כ דמועיל יאוש ובאמת גוף הדבר הוא תמוה כמ"ש הכ"מ הובא בתוסיו"ט דא"כ מה ענינו לטומאה כיון דמשום יאוש נגע בו ואולי כיון דבאמת נטמא לכך מועיל יאוש דכל הטעם דיאוש לא מועיל בקרקע משום דהארץ לעולם עומדת והיא בחזקתה וכיון שרבים החזיקו בו ונטמאת כמ"ש הרמב"ם לפירושו א"כ יצאת מחזקתה הראשונה ולכך מועיל יאוש וא"כ יהי' פירוש הרע"ב עם פירוש הרמב"ם אמת ודו"ק אמנם מ"ש שמיצר שהחזיקו בו רבים צ"ע במה קנו לה רבים הא בעינן שיעשו איזה מעשה שיקנו דהילוך לא קנה לרבנן דפליגי על ר"א ועיין ב"ב דף ק' ולא נפניתי כעת וערשב"ם ובשו"ת נ"ש סי' נ"ג וצ"ע דנראה מרשב"ם דבעינן שישוו את הדרך לרבנן מיהו י"ל דבאמת השוו את הדרך וקנו בחזקה אך לפ"ז א"צ לטעם דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ות"ל דעשו קנין חזקה ואולי מזה גופא שרואין אנחנו שלא מיחה והוא מיצר של רבים מזה אנו שופטים שע"כ החזיקו בו אך בגוף הדין צ"ע דהנה הרשב"ם כתב בדף ק' דלכך בהחזיקו בו רבים מועיל דודאי מחל להם מדידעו ושתקו הבעלים והרי לא עדיף מיאוש דל"מ בקרקע דאי אפשר לפרש דבאמת מחל להם עפ"י הדין דא"כ מה קמ"ל וע"כ דבאמת לא נודע לנו אם כדין עשו ורק מדשתק ע"כ דמחל ושתק יקשה הא לא עדיף מיאוש דל"מ בקרקע אך נראה דבאמת ל"ש כאן דאין יאוש דהרי בשו"ת מהרשד"ם הובא בכ"ת ריש לולב הגוזל דחילק דדוקא בישראל לא מועיל יאוש בקרקע דמקוה שישוב בתשובה ויחזור ויקחנה ממנו ולפי"ז כיון דקי"ל דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וא"כ כל שכבר החזיקו בו רבים שוב אסור לו לקלקל א"כ שוב מועיל היאוש בקרקע דל"ש הכא שמצפה שישיבו בתשובה דהא כל שהחזיקו בו שוב אסור לקלקלו וגם יש לומר דאסור משום דכבר היה קבר ונאסר ודו"ק ובזה ממילא מיושב קושיתי שהקשיתי משדה בוכין דכיון דהוה מיצר שהחזיקו בו רבים שוב אסור לקלקלו ומועיל היאוש וז"ב ובזה יש לישב קושית המהרש"א בב"ב דף ק' בהא דאמר שם ור"א רבים במה קנו לי' והקשה לקשי טפי דרבים גזלנים הם ע"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת יש לומר דקנו ביאוש ורק דלא שייך יאוש בקרקע אבל לאחר שחדש דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו שוב קנו בתורת יאוש רק דקושית הש"ס הוא דבמה קנו ליה ועיין במהרש"א מ"ש בזה ודבריו דחוקים דא"כ מ"ט אין הלכה כר"א ועיין בנט"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת גוף הבירור שלא כדין הי' ורק מתורת יאוש קנו דלגבי רבים ידע ומחיל דא"א לדון עם רבים ורבים נקראים מוחזקים ונתייאש אבל הך יאוש באיסורא הוא וצריך קנין אחר ובזה יש לישב קושית הנט"ש שם דהא לא קי"ל כר"א ובמה קנו ולפמ"ש יש לומר דבאמת קנו ביאוש וא"ל דבאיסורא ל"מ יאוש דז"א דבאמת קנו בהילוך וניהו דהילוך מקרי קנין קלוש וכמ"ש הכ"מ אבל עכ"פ שוב מועיל היאוש דל"מ באיסורא אתי לידי' דעכ"פ הי' קנין הילוך ודו"ק וידעתי כי יש לפקפק כי באו הדברים מעורבבים ולא נתנו הזמן לסדר הדברים וכפי אשר יצאו מלבי כך הצגתי אותם ודוק.