והנה מ"ש מעלתו להקשות בהא דמבואר במס' סופרים דיו שנפל על השם מותר למחקו שלהי' כוונתו אלא לתקן וכן קי"ל והמרדכי כתב בה"ק שאם הדביק אות של שם יכול למחוק אף דאזהרה למוחק השם מלא תעשון כן מ"מ הא תיקון הוא וע"ז הקשה דבדיו שנפלה על השם הא כל שהאותיות מטושטשים עד שנפסל מותר למחוק וע"כ דמיירי באופן שלא נפסלו כ"כ ובכגוונא דר"י אכסנדרני ואפ"ה מותר כל שהוא לצורך תיקון וכן נראה מדברי המרדכי דמדהתיר מטעם שהוא תיקון ע"כ באופן שלא נפסל עדן מקדושת השם ואפ"ה מותר לצורך תיקון הנה לפע"ד לק"מ דבאמת אף דנפל טפת דיו ונפסל השם כיון שאם הי' יכול לגרור רק הדיו לבד הי' נשאר השם בקדושתו ואף דנימא דמפסל משום חק תוכות היינו לענין סתו"מ דפסול חק תוכות אבל השם לא נפקע מקדושתו כמ"ש בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' ל"ו דשם שנעשה ע"י חק תוכות אסור למחקו ואף אם נימא דשם שנעשה ע"י חק תוכות אינו נפסל וכמ"ש בשו"ת שבו"י סי' ג' בשם הגאון מוה' אברהם ברודא ז"ל היינו באם נעשה מתחלתו ע"י חק תוכות אבל כאן שבתחלה היה השם כתוב כתקנו ונפסל בזה פשיטא דכל שגררו אח"כ ניהו דנפסל לענין סת"ם אבל קדושת השם במקומו וא"כ שפיר אצטריך המס' סופרים וכן המרדכי להתיר ע"י דהוה מוחק ע"מ לתקן וז"ב וא"כ לק"מ על הר"י אכסנדרני ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
