שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״ב (ה׳)

אח"כ למדתי עם תלמודיי ני' סי' צ"ג והב"י תמה שם על הבעל העיטור אמרתי ליישב דברי הבע"ה ומקודם ניישב דברי הרמב"ם שכתב דדוקא חטאת בעי שבירה ותמה הבה"ז דא"כ איך מוכח דא"י מידי דופי' ואמרתי בזה דבאמת התוס' הקשו דלמא גזה"כ הוא ולפע"ד נראה דהרי הר"ן בע"ז פא"מ הביא בשם הקדמונים שהקשו דאיך מותר הגעלה הא אין מבטלין איסור לכתחלה לשיטת הראב"ד דאין מבטלין איסור הוא מה"ת והנני יוסיף דגם לדידן היאך אסרו חז"ל לבטלו הא התורה התירה בהדיא וכמ"ש הט"ז סי' קי"ז דמה שמבואר בתורה ההיתר לא מצו חז"ל לאסור אבל באמת לק"מ דמה שמגעיל אינו מבטל האיסור רק שמעלהו ושורו לגמרי ובכה"ג לא שייך אין מבטלין איסור וכמדומה שגם הקדמונים כתבו כן ואינם לפני כעת ולפ"ז בכ"ח שא"י מדי דופי' וא"א להוציאו לגמרי לכך צותה התורה שבירה שא"א להגעיל ולבטל האיסור ומזה נלמד דא"י מידי דופי' דאל"כ היה מועיל הגעלה דהא מכלה האיסור וכל מה דנוכל לתת טעם שלא יהי' גזה"כ בודאי אנו עושין ולפ"ז בקדשים דהרמב"ם כתב דמגעילן עקב אכילה שלא יעשה נותר אח"כ א"כ בעודו היתר מבטל והרי בזה לא שייך אין מבטלין איסור כמ"ש הט"ז או"ח סי' תמ"ז וסי' תרכ"ו בעצי סכך דכל שמבטל קודם יו"ט ל"ש אין מבטלין וא"כ שוב מותר אף בכ"ח להגעיל רק בחטאת גזה"כ אבל מוכח דא"י מידי דופי' מדלא הגעיל עכ"פ ועכ"פ שאסור לבטל איסור ול"מ הגעלה כלל ולפ"ז גם בבשל בשר ואח"כ חלב דאם נימא דהגעלה הוא להחלב כל שיש בו ששים ולא נעשה איסור כלל דהא בטל החלב של היתר בכה"ג מועיל אף בכ"ח הגעלה וז"ב.