שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״ב (ד׳)

והנה בגוף דברי רבינו שחידש דכ"ח דטעון שבירה הוא רק בחטאת לכאורה נראה לפע"ד ליישב קושית הבה"ז דא"כ איך מדייק הש"ס דכ"ח מדייתי והא גזה"כ הוא בחטאת דוקא ולפע"ד נראה דהנה בילדותי הקשיתי למה צריך מריקה ושטיפה בכ"ח והא לשיטת כל הפוסקים מותר לבטל ברוב מה"ת א"כ למה לא ערבו הכלי שבשלו בה ברוב הכלים ויתבטל מה"ת ומצאתי בג"ו שנתקשה בזה והארכתי שם וכעת נראה לי עפמ"ש הפר"ח ביו"ד סי' ק"ב דל"ש בכלים ביטול ברוב רק במב"מ דלא ניכר הטעם אבל כל שניכר הטעם לא שייך ביטול ברוב ולפ"ז נראה לי כיון דמריקה ושטיפה הי' שלא יעשה נותר והרי הרא"ש סוף ע"ז הקשה דהא נטל"פ וכתב דגזירת הכתוב דנותר אסור אף שנוטל"פ ולפ"ז אף במב"מ אדרבא כיון שהתורה אסרה נטל"פ א"כ יהי' מורגש האיסור שהרי נטל"פ והקפילא יוכל להבחין שזה מה שנתבשל אתמול בו ושוב לא שייך ביטול בזה אברא דלפ"ז צ"ב דא"כ למה צריך שבירה בכ"ח הא יוכל להגעילו ויצא הטעם ואף דהתורה אסרה והצריכה שבירה אף מטעם משהו מ"מ כיון שלא מורגש הטעם א"כ שוב יוכל לערבו ברוב ויהי' מותר וע"כ דמדייתי ול"מ הגעלה ויהי' מורגש הטעם ושפיר מוכיח הש"ס ודו"ק היטב אברא דגוף הקושיא לכאורה אינו קושיא דאם נימא דלא יצטרך מריקה ושטיפה א"כ כל כלי יהי' בו נותר ואיך יתבטל ברוב הא כל אחת עומדת בספק איסור וכבר כתב הכנה"ג סי' ק"ט הובא בפרמ"ג שם דל"ש לבטל איסור רק בהיתר ברור ולא בספק איסור אך זה דוקא בכ"מ אבל בכ"ח כיון דדוקא בחטאת צריך שבירה ולא בשאר קרבנות א"כ שוב יוכל להתבטל בשאר כלים שמבשלים בהם אשמות ושלמים הם ודאי הרוב נגד החטאת ודו"ק היטב.