שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״ב

לאבי מורי הגאון החריף ובקי וכו' מוה' ארי' ליבוש ני' נאטנאנזאהן. מכתבך היקר מיום וא"ו לנכון הגיעני עם ח"ת אשר שאלת בהא דכתב רבינו פ"ח ממעה"ק הי"ב מריקה בחמין ושטיפה בצונן וזה כחכמים בזבחים צ"ו ע"ב וסיים מריקה כמריקת הכוס ושטיפתו וזה כרבי שם דס"ל להכי שני קרא בדיבורי' ונמצא מזכה שטרא אליבא דבי תרי ואף כי העלית דברים נכונים מ"מ יפלא על נושאי כליו שלא העירו בזה הנה יסלח כבוד אמ"ו ני' לעיין בפירוש המשניות לרבינו ובתוס' יו"ט וימצא ישוב נכון ומ"ש על מה שפסק הרמב"ם שם דשפוד ואסכלה מגעילן בחמין ואח"כ מדיחן דמגעילן בחמין היינו מריקה ומדיחה היינו שטיפה ועיין בשלהי מס' ע"ז ותבין והכ"מ לא ציין על מדיחן כלל לפע"ד אדרבא בסוף ע"ז לא משמע הכי דהרי אביי מקשה מי דמי מריקה ושטיפ' בצונן והגעלה בחמין אמנם משמע משם דהי' גורס אביי במשנה דזבחים דף צ"ו דמריקה ושטיפה בצונן וכגרש"י דאל"כ מנ"ל זאת ודו"ק ועיין תוס' י"ט הנ"ל. ואשר בקשת למצוא המקור בהלכה ט"ו שם שכתב כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה אינן טעונין מריקה ושטיפה והכ"מ לא ידע מקורו גם לדבר הזה נשאתי פניך ויגעתי ומצאתי ת"ל והנה הר"ן פ' כל שעה הביא בשם רבינו יצחק דכלי אבנים א"צ הכשר ומצא סמך לדבריו בתוספת' ולא גלה לנו מקום כבוד התוספת' וכ"כ הטור או"ח סי' תנ"א בשם הר"י וכפי הנראה הי' לו הגירסא בתוספתא פ"י דקדשים דכלי גללים וכלי אבנים א"צ הכשר כ"א מדיחן וכן נראה מהסמ"ג לאוין ע"ז ע"ח שוב מצאתי בשעה"מ פ"ה מחמץ הלכה כ"ג שהביא לשון רבינו יונה בכת"י שהביא לשון התוספת' כן וכתב שמקורו של רבינו שם הוא מזה ושמחתי ודו"ק ומ"ש שם השעה"מ להקשות על רבינו דהיאך כתב פ"ה מחמץ שם דכלי אבנים צריך הגעלה היפך מ"ש שם בפ"ח ממעה"ק לפע"ד רבינו מפרש דבאמת כלי אבנים בולעים רק שבליעתם משהו וא"כ בקדשי' לא הקפידה תורה על בליעת משהו ואף דבכ"ח ישבר שא"י מידי דופיו אף דודאי לא נשאר רק משהו ועיין בבה"ז וצאן קדשים בזבחים דף צ"ו באמת רבינו לשיטתו דס"ל דגזה"כ הוא בחטאת דוקא תשבר ולא בשאר קדשי קדשים ואולי מכאן יצא לו זאת מדלא הצריכה תורה שבירה רק בכ"ח ולכך בחמץ דאסור במשהו אף בכלי אבנים צריך הגעלה ודו"ק ומ"ש לפרש התוספתא שהביא הראב"ד בהשגות פ"ח ממעה"ק שם דכ"ח אינו טעון אלא שבירה דרבותא קמ"ל דהו"א דטעון הגעלה ג"כ וכמ"ש בתוס' דף צ"ו בזבחים ואין מזה קושיא לרבינו יפה כתבת ובגוף דברי רבינו הנ"ל לכאורה קשה דבשאר קדשים לא בעי שבירה אף בכלי חרס קשה טובא דמה מועיל מריקה ושטיפה לפמ"ד המרדכי וכן הוא ביו"ד בסי' צ"ח דכ"ח חדשה נעשה נבילה כל שבלע איסור ומטעם כיון דא"א להפריד בהגעלה גוף הכ"ח נעשה נבלה א"כ קשה איך מועיל מריקה ושטיפה הא המים נאסרו מחמת הכלי וחוזרין ואוסרין ואין במה שבתוך הכלי ששים נגד גוף הכלי כמבואר בש"ך ר"ס צ"ו וא"כ היאך מועיל מריקה ושטיפה וא"ל כמ"ש התוס' בחולין דף קי"ב ובזבחים דף צ"ו דבקדשים אוקמא אדאוריית' דמב"מ ברוב' דזה אינו דזה דוקא לענין שאין אוסר הקדשים שנתבשל טרם שנעשו נותר אבל לא אם נעשה נותר ונאסר דשוב ל"מ רוב וכמ"ש הש"ך בנקודות הכסף ביו"ד סי' צ"ג ובשו"ת עבוה"ג ובכו"פ שם באורך וא"כ איך מועיל מריקה ושטיפה בכלי חרס והוא קושיא גדולה וצ"ל דהרמב"ם לשיטתו דכתב שם דמגעילין עקב אכילה והיינו דמגעיל קודם שנעשה נותר תכף אחר האכילה ועיין הה"מ ולח"מ שם וא"כ עוד לא נאסר הכלי ולא נעשה נבילה ושפיר יכול למרוק ולשטוף וז"ב ובזה יש לישב קושית הבה"ז דמהיכן דייק הש"ס דהתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו מדאמרה תורה וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר והא חזינן דגזה"כ הוא דהרי בשאר קדשים מועיל מריקה ושטיפה אף בכ"ח ולפמ"ש יש ליישב דע"כ א"י מידי דופיו דאל"כ למה צריך למרוק ולשטוף תכף קודם שנעשה נותר והא אף משנעשה נותר נמי לסגי במריקה ושטיפה ולפמ"ש א"ש משום דא"י מידי דופיו שוב היה אסור דהמים נאסרו וחוזרין ואוסרין דהא בכ"ח כיון דאינו יוצא מידי דפיו נעשה נבלה כמ"ש המרדכי ובט"ז סי' נ"ח ביאר כן בהדיא ע"ש וע"כ דאינו יוצא מידי דפיו ולפ"ז לשיטת רש"י וכל הפוסקים דלאחר שנעשה נותר מורק ושוטף לכך בעי בכל הקדשים בכ"ח שבירה דהא א"א להגעיל וכמ"ש ודו"ק והנה הרא"ש הקשה בסוף מסכת ע"ז למה הצריכה התורה שבירה בכ"ח ומריקה ושטיפה בכלי נחושת ולמה צריך כ"ז הא לאחר שנעשה נותר נפגם ונטלפ"נ מותר ע"ש ובאמת לפמ"ש בהגהות אשר"י בסוף ע"ז דכלי שנתבשל בו בב"ח דאסור בהנא' אסור לבשל בו אף כשאינה בת יומא דבאיסור הנאה אין חילוק בין בת יומא לשאינה בת יומא רק דבבת יומא כל המאכל אסור ובאב"י צריך להשליך דמי הקדירה לנהר א"כ לכך ישבר בכ"ח דעכ"פ נהנה מהקדירה שבישל בו וכיון דאסור להנות מן הקדירה לכך אמרה תורה ישבר ובכלי נחשת צריך מריקה ושטיפה כי היכא דלא יהנה מאיסור.