שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״א (ז׳)

ולכאורה רציתי להביא ראיה דטריפה זכר ג"כ א"י להוליד דהרי אמרו בע"ז דף ט"ז דר' יהוד' מתיר בשבורה מפני שא"י להתרפאות ואמרו לי והרי מרביעין עלי' ויולדות ואמר שאינה מקבלת זכר וכתבו התוס' דלאו משום שאינה יולדת דהא ר"י ס"ל דיולדת וקשה ת"ל דהרי התוס' כתבו שם דגם זכר מרביעין על כמה נקיבות וקשה לפ"ז היאך אפשר לומר דאינה מקבלת זכר הוא בשביל שאינו מוליד והא זכר יכול להוליד וע"כ דטריפה זכר א"י להוליד הן אמת דשיטת הראב"ד דר"י מודה בזכר שיכולין להרביע אותו ולא פליג ר"י רק בשבורה נקיבה ולכך נקט לשון שבורה ועיין בחידושי ריטב"א שמביאו ועיין בירושלמי פסחים ובע"ז דאמר בהדיא דלא אמר ר"י אלא בזכר ורמז ע"ז הריטב"א דלא משמע כהראב"ד וא"כ שוב ראיה גדולה מהתוס' דאין חילוק בין זכר לנקיבה ודו"ק היטב ומהתימה על הכו"פ שפלפל בסי' כ"ז ס"ק ח' אי זכר מוליד ופלפל בסוגיא זו ג"כ ולא הרגיש בזה ואולי מקום הניח לי ודו"ק.