שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״א (ה׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה יש להביא ראיה דזכר טריפה יכול להוליד דהנה בהא דאמרו דף ע"ח שאלו את ר"א ממזרת לאחר עשרה דרי מהו ואמר מי יתן לי דור שלישי ואטהרנו אלמא קסבר ממזירא לא חיי וכו' והא אנן תנן ממזרים אסורים ואיסורן איסור עולם אר"ז לדידי מפרשא לי וכו' דידוע חיי דלא ידוע לא חיי דידוע ולא ידוע חיי וכבר נודע מה שהקשה המהרש"א דלמה לא פריך ממקרא מפורש דממזר לא יבא בקהל ד' גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ד' עד עולם הרי דמשכחת דור עשירי ואני תמה עוד להס"ד דלא ידע לחלק בין ידוע ולא ידוע ללא ידוע כלל וא"כ איך ניחא לו דברי ר"א דאמר מי יתן לי דור שלישי והא כיון דקסבר דממזר לא חיי היאך יהי' לו דור שני כלל וגם לפי מה דמסיק דידוע ולא ידוע עד דור שלישי חיי לא נודע הטעם ואם קבלה הוא נקבל אמנם משמיא אנהירנהו לענין ומצאתי בספר חסידים סי' ת"ק דבר נפלא שכתב דממזר לא יוליד בנים ובנות שיוכלו להוליד והוה כטריפה דלא חיי וכפי הנראה הבין דמה דקאמר דממזר לא חיי היינו שאינו מוליד בן קיימא שראוי להוליד וע"ש שכתב ואותו ממזר שמוליד לא יוליד בנים דלא חי' כטריפה דלא חי' ואולי אותו הזרע שהזריע בפסול הי' מזריע בכשרות הי' מוליד בן או בת שהי' מתקיימים והי' מולידים בנים ובנות ע"ש ולפ"ז נראה שעיקר הא דלא חיי הוא שאינו מוליד בן בר קיימא שהי' ראוי להוליד ולפ"ז אם נימא דזכר טריפה יכול להוליד א"כ כיון דממזר שאינו חי דהיינו שאינו מוליד הוא דומה לטריפת שאינו חי וכמ"ש הס"ח בהדיא וא"כ כל שזכר יכול להוליד ממילא משכחת לה דור עשירי ועד עולם בממזר דיוליד עד כמה דבעי ולכך כששאלו לר"א ממזרת לאחר עשרה דרי מהו ע"ז שפיר אמר מי יתן לי דור שלישי דהא הממזרת כטריפה היא דאינה מולדת בן קיימא שיהי' יכול להיות ממנה דור שלישי ולכך לא הקשה מקרא דשם כתיב ממזר לא יבא בקהל ד' גם דור עשירי לא יבא לו והרי ממזר מוליד אבל ממזרת א"י להוליד ולכך מקשה ממשנה דקתני ממזרין ונתינין איסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקיבות ובנקיבות לא משכחת לה דור שלישי וע"ז משני דכל דידוע חיי והיינו שמוליד וידוע ולא ידוע חיי תלתא דרי דהיינו שמוליד דלפי שיכול להזהר בו לכך מוליד בדומה לו כשנושא ממזרת או שאר פסולים דמותר בהן וז"ב ודו"ק היטב כי היא ראיה נפלאה ת"ל.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.