והנה מה שהקשה הכו"פ בהא דאמרו בע"ז דף ה' טריפה מלחיות זרע נפקא ואמרו הניחא למ"ד טריפה אינה יולדת אלא למ"ד טריפה יולדת מא"ל וקשה דגם למ"ד אינה יולדת אכתי אצטריך מכל החי למעט זכרים שיוכלו להוליד ואפ"ה כיון שאינם חיים לא הביאן ולכאורה יש לישב בפשיטות כיון דבמבול אף בהמה ועוף לא שמשו כמו שפירש"י פ' נח ע"פ ושרצו בארץ ולא בתיבה שנאסרו בתשמיש והוא מהמדרש רבה וא"כ כיון שהי' טריפות היאך יוכלו הזכרים להוליד הא המבול הי' י"ב חדש וא"כ אח"כ לא יחיו ועיין בה"ז בחידושיו לזבחים דף קט"ז וא"כ למ"ד טריפה אינה יולדת שוב א"כ להכניס זכרים טריפות דהא לא יוכלו לחיות זרע אך לפ"ז יקשה דא"כ מה פריך הש"ס אלא למ"ד טריפה יולדת מא"ל והא אף אם נימא דיולדת מ"מ היאך חיו וא"ל כיון דיולדות ע"כ שחי' ג"כ וכמ"ש התוס' ד"ה אלא דז"א דא"כ לא הי' לנו לתלות אם יולדת או לא רק אם חיות יב"ח או לא אך י"ל כיון דנפקא ליה מלחיות זרע לכך תולה בלידה אבל העיקר תלוי בחיות י"ב חדש ובזה י"ל קושית התוס' שהקשו דהיאך ממעט מכל החי דממנ"פ למ"ד דיולדת שוב ע"כ דחי וכדאמרו בחולין דף ק"י ולפמ"ש יש לומר דמשניהם ממעטי דאף למ"ד טריפה יולדת היינו בתוך יב"ח אבל שיהי' בריא כ"כ שיחי' יב"ח מה שע"פ טבע אינו יוכל לחיות כ"כ וגם הוליד לאחר יב"ח זה א"א ושפיר ממעטי מקרא דכל החי ולחיות זרע ששניהם גם יחד זה ודאי לא אמרינן ובלא"ה יש לומר דזה ודאי דאף למ"ד דטריפה חי' עכ"פ מודה שהמיעוט אינם חיות דלא נחלקו כ"כ שזה יאמר שכלם חיים וזה יאמר שכלם מתים וע"כ דס"ל לזה שע"פ הרוב חיים וזה ס"ל דהרוב מתים עכ"פ ועיין בחידושי ר"ן ריש פרק אלו טריפות ולפ"ז כיון דגבי ב"נ לא אזלינן בתר הרוב דרק בישראל נאמר אחרי רבים להטות ומכ"ש רובא דליתא קמן ועיין בפרמ"ג סי' ס"ב שכ"כ בפשיטות וא"כ שפיר ממעטי מכל החי כיון דעכ"פ א"א לחיות המיעוט ואיך קוראו מכל החי הא בב"נ לא אזלינן בתר רובא אבל בחולין גבי צפרים חיות לדידן דאזלינן בתר רובא שפיר כל דטריפה חי לא ממעטינן לי' מחיות וז"ב ודו"ק והנה התוס' בע"ז הקשו בהא דאמרו ודלמא נח גופי' טריפה הוה והא חזינן דחי שנים רבות וע"ז כתבו בזבחים דף קט"ז דר"ת רגיל לחלק בין טריפות דאדם לבהמה וכוונתם דמיירי בטריפות הקרום ואדם יוכל לחיות ועיין בבה"ז שם והוא תמוה דאכתי יקשה דא"כ עכ"פ ל"ש אתך בדומין לך דבהמה אינה חיה וראיתי בלוית חן פ' נח שהרגיש בזה וע"ש שחידש דקודם המבול הי' טריפה יכול לחיות יב"ח דל"ש קור וחום והוא תמוה דא"כ היה יכול להוליד ג"כ דזה תלוי בזה ואיך ממעט מלהחיות זרע אבל באמת העיקר נראה דהסוגיא באמת אזלה שם למ"ד דטריפה חיה וכמ"ש התוס' שם דמדמוליד ע"כ שחי ורק דדברי ר"ת הם למ"ד אינה חיה אבל לא לישב דברי הש"ס ודו"ק ובלא"ה יש לומר דדברי ר"ת הם דוקא בטריפות שאינו נטרף כעת רק שסופו לטרף דהא מיירי לענין קרמא עילאה כמבואר מדברי התוס' בחולין דף מ"ב ע"ב ובכה"ג יש לומר דניהו דבהמה אינה חי' אבל עכ"פ לא נפיק מכלל לחיות זרע דעכ"פ יוכל להוליד בעוד שלא יטול הקרום התחתון דניהו דסופו לינטל אבל עכ"פ כל עוד שלא ניטל עוד כחו בו ויוכל להוליד ואף לחיות ג"כ יוכל בעוד שלא ניטל וגדולה מזו כתב הפר"ח דבטריפות שהוא ע"ש סופו ל"מ יב"ח דלא נודע מאימתי מתחיל היב"ח דשמא לא הגיע הזמן להנטל ובגוף קושיות הכו"פ הנ"ל יש לומר דניהו דזכר יכול להוליד אבל לקיום העולם שיהי' בר קיימא ויהי' קיים זה לא יוכל להוליד דמי שהוא טריפה אין בכחו להוליד בר קיימא ושם לקיום העולם הי' צריך שיהי' בר קיימא וז"ב ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
