שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״א (י״א)

והנה מה שהבאתי למעלה מהילקוט דמנביאים ואילך הוא דממזר לא חיי כדי שלא יטמעו בישראל הנה מצאתי בספר אגודא ביבמות פרק הערל שהקשה קושית המהרש"א הנ"ל דלמה לא פריך מהקרא דממזר עד דור עשירי וכתב דסבר דבדורות האחרונים לא חי כדי שלא יטמעו בהן לכך הקשה מהמשנה והן הן דברי השעה"מ והנה בהא דאמר ר"ה כל בריה שאין בה עצם אינו מתקיים י"ב חדש כפי הנראה הוא כמו טריפה שאינה יכולה לחיות י"ב חדש וכמו כן בריה שאין בה עצם אינו יכול לחיות י"ב חדש וביו"ד סי' פ"ד בדגול מרבבה חקר שם אי בשנה מעוברת אי יש לחוש לחדש העיבור והיינו דגם בטריפה מבואר כן ובזה נראה לפע"ד ליישב קושיא עצומה שהקשה הבאר שבע והפר"ח שם מהא דאמרו בירושלמי פ"ק דשבת ובמדרש רבה פ' שופטים דמי שאין לו גידין ועצמות אינו חי אלא ששה חדשים ומצאתי ביד"מ שם שהרגיש בזה ובשאילת שלום ס"ק פ"ט האריך ג"כ בזה ולפמ"ש א"ש דהנה בחולין דף כ"ח אמרו דהא דטריפה אינה חיה י"ב חדש הוא משום דצריך לעבור עליה ימות החמה וימות הצנה ופירש"י דיש מכה שמתקלקל בחום ויש בצינה ולפ"ז באמת אינה חיה רק ששה חדשים אבל אנן לא ידעינן הזמן של ששה חדשים אולי ימות בחמה או בצינה ולכך ר"ה לענין דינא נקט י"ב חדש דאנן לא ידענו אם הקלקול מגיע ע"י החום או הצנה אבל באמת אינו רק ששה חדשים בלבד ובזה מיושב הא דאמרו על מימרא דר"ה כדשמואל האי כדא דקמחי לבתר יב"ח שריא והוא תימה דמה קמ"ל ולפמ"ש א"ש דק"ל למה תלה ביב"ח ולזה אמר דלענין דינא הוא יב"ח אבל במדרש ובירושלמי דאמרו טבעו של הבע"ח שאין לה גידין ועצמות תלה בששה חדשים ודו"ק היטב כי היא הערה חדשה ועיין יבמות דף ע"ו דאמרו אלא מעתה ממזר דבר אולודי והרי ממזר אינו מוליד בר קיימא כמ"ש הס"ח וא"כ לכך לא גזרו אבל זה אינו קושיא דשם בממזר ידוע וזה יוכל להוליד בן קיימא וגם ממזר זכר מוליד ובלא"ה ל"ק דעכ"פ הממזר גופא מוליד רק שמה שנולד אינו בן קיימא ודו"ק.