שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״א (י׳)

והנה החריף מוה' מאיר בראם נס,, פק אם בטריפה חלו הקידושין והראיתי לו דברי הש"ס הנ"ל ודברי ספר מ"מ הנ"ל והוא רצה לפשוט דאין הקידושין תופסין מהא דאמרו במכות דף ט"ז אי דקטל לה קם לי' בדרבא מינה וקשה הא משכחת לה דקטלה ונמצאת טריפה א"כ פטור כמו הורג את הטריפה ועיין סנהדרין דף ע"ח ומ"מ לוקה דבטל העשה דולו תהי' לאשה וע"כ דלא תפסי בה קידושין בטריפה וכבר כתבתי דזה א"א לומר דבודאי תופסין בה קידושין והקושיא במכות הרגיש הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בהגהותיו למכות שם והניח בקושיא והחריף הנ"ל רצה לומר דמ"מ ל"ש שילקה דהא הו"ל התראת ספק דשמא לא תמצא טריפה ואף למ"ד התראת ספק שמיה התראה כאן הוא נגד הרוב דרובן אינן טריפות ובודאי ל"ש התראה ויפה אמר ולכאורה רציתי לומר דעכ"פ הוה חייבי מיתות שוגגין ופטורין ממלקות אבל ז"א דבמיתה ומלקות חייבין ועיין במהרש"ל ומהרש"א במכות שם ודברי המהרש"א תמוהין ועיין בחולין דף פ"א ונשאלתי בזה מחכם אחד ומצאתי בגינת וורדים כלל כ"ג שהרגיש בזה אמנם בגוף הקושיא נראה לפע"ד דלק"מ דממנ"פ במה מיירי אם תמצא טריפה בטריפות שאפשר לחיות אח"כ א"כ נתחייב מיתה ג"כ דמקמינן לה אחזקת רוב אנשים שהם בריאים והרי בד"נ אזלינן בתר רובא כדאמרו בסנהדרין דף ס"ט ועיין בחידושי הר"ן שם ועיין מכות דף ז' כמה כרכורים כרכרו התוס' בהא דאמרו דשמא טריפה הוא ועיין סנהדרין דף ע"ח בהורג את הטריפה פירש רש"י שניקב הוושט או קרום המוח וע"כ בניקב מתולדה מיירי וא"כ שוב טריפה לא חיי ומכ"ש שתהי' לאיש ויגרשה ויחזירה זה דבר רחוק ואף למ"ד טריפה חייב סופו שימות כמ"ש התוס' בסנהדרין שם ולכך לא משכחת לה והנה שאל אותי דאמאי קתני לוקה ואינו מחזיר ולא קתני מכין אותו עד שתצא נפשו כמו בכל מצוה ולק"מ דממנ"פ בכהן דלא יוכל לקיים המצוה לא שייך דילקה עד שתצא נפשו דדוקא אם יכול לקיים המצוה עוד כמ"ש רש"י בכתובות דף פ"ו ואם ישראל הוא קתני דמחזיר וממילא אינו לוקה כלל ואם לא החזיר באמת מכין אותו עד שתצא נפשו מיהו על שילוח הקן דמשמע דאם לא שלח לוקה ואינו מכה עד שתצא נפשו קשה למה לא עד שתצא נפשו גם על מ"ש לתרץ קושית הגאון מוהר"ע איגר ז"ל עדיין קשה וכן הוגד לי שהגאון הקשה כן בהדיא דאכתי לוקמא שנעשית טריפה לאחר שנשאה המאנס ובזה לא שייך מה שכתבתי למעלה וגם לא שייך דהוה התראת ספק אמנם לפע"ד נראה כיון דהוה טריפה ל"ש בטלו דהא סופה למות מאיליה וכמ"ש התוס' בסנהדרין ועדיף טפי משוגג שכתבו התוס' דהוה כמתה מאיליה מכ"ש בזה דסופה למות ולכאורה קשה לי למה לא מוקי בשלח שליח להורגו דאין שליח לדבר עבירה ומטעם דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין והשליח חייב ולא המשלח גרם ביטול הלאו בידים ומזה ראיה ברורה דגוף השליחות בטל וכמ"ש התוס' בב"מ דף יו"ד וכמה כרכר הנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ה והנמשך נגד הגאונים שחלקו עליו. ומכאן מבואר בהדיא כן ולפע"ד ראיה ברורה הוא ודו"ק.