שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן א׳ (י״א)

ובזה מיושב היטב מ"ש רבינו פי"ג ממלוה ה"ח יורש קטן שהוציא שט"ח מאביו ויצא עליו שובר לאחר מיתת אביו אין קורעין את השטר ואין מגבין בו עד שיגדל וכתב ה"ה דאפילו נתקיים בחותמיו ואפילו באו העדים ואמרו אנו חתמנו ונקב יש בו בצד אות פלונית אין מקבלין מהם לפי שאין מקבלין עדים שלא בפני בע"ד והדבר תמוה הא מקיימין השטר שלא בפני בע"ד וכבר תמה בזה דו"ז בים התלמוד בדף קי"ב בשם המלמ"ל שם וכעת לא מצאתי במלמ"ל זאת רק קושיא אחרת שמביא שם בשמו ע"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת כל הטעם דל"ח לזיופא הוא משום דלא חציף איניש לזייף שהרי זה יכיר בשקרו אבל בפני היתומים דלא ידעו כלל במילי דאבוה שוב צריך קיום מה"ת ולא מצינן לקיים השטר שלא בפני בע"ד ובזה מיושב מה שמקשה המלמ"ל דלרבינו דס"ל דעדים שאינן זוכרין העדות אסורין להעיד על חתימתן א"כ היאך כתב דאף אותן שמעידים שחתמו אינם נאמנים והא ע"כ זוכרים העדות וא"כ שוב אינו מזויף והרי מקיימין השטר שלא בפני בע"ד ולפמ"ש א"ש דבאמת בשביל זה אין מקיימין שלא בפניו דהא ביתומים שוב צריך קיום מה"ת לשיטת הגהמ"ר הנ"ל ודוק ובזה יש ליישב גם תשובת הרא"ש המבואר בסי' ק"י ס"ב שכולם נדחקו בזה דאמאי אין מקיימין שלא בפני בע"ד ולפמ"ש א"ש ודו"ק ולפמ"ש הט"ז שם דביורש קטן לא מקיימין שלא בפני בע"ד ע"ש ל"ק קושית המלמ"ל ג"כ ותמהני שלא הוזכר דברי הרמב"ם אלו באחרונים שם ודו"ק וע' סי' ק"ח סט"ז בסמ"ע וש"ך שם ס"ק ל"א מ"ש בשם בדק הבית ואכ"מ להאריך.