שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר׳ (ו׳)

ודרך אגב אזכור מה שראיתי דבר תימה בספר ארבעה טורי אבן להגאון החסיד מוהר"א ז"ל אבד"ק אמ"ד שבסי' כ' כתב בנו הגאון מוהר"מ ז"ל מעשה באחד ששכח למכור מאלץ שלו ומאלץ הוא חמץ גמור וזה האיש חייב מעות לאדון אחד ולא הי' לו לשלם כלום לא קרקע ולא מטלטלין רק זה המאלץ והאדון הי' עיניו תלויות על המאלץ הנ"ל וע"ז האריך להתיר כיון דהוא משועבד להנכרי אף שהוא בביתו של ישראל הוה כחמצו של הנכרי והיא תימה גדולה כל שלא שעבדו בפירוש הוה עדיין חמצו של ישראל ודוקא בששעבדו בפירוש ועשה לו אפותיקי או שהקנה בק"ג א"ס ומה גם כל דלא שעבדו אם נאבד הי' מוכרח לשלם לו ממקום אחר ואף שעני הוא אבל עכ"פ החוב לא נפקע ויכול לחבשו בבית האסורים וכדומה א"כ עכ"פ חמצו של ישראל מקרי וז"ב ומה שהביא דברי הש"ג והמ"א זה דוקא בהקנהו א"ס וגם שלא יהי' באחריות הישראל ומה גם דחמץ מפקיע מידי שעבוד ומ"ש בזה דזה דוקא לרבא דס"ל שעבודא לאו דאורייתא אבל למ"ד שעבודא דאורייתא וכן קי"ל אין חמץ מפקיע מידי שעבוד במחכת"ה מ"ש דרבא ס"ל דשל"ד באמת התוס' בגיטין דף נו"ן והריטב"א כתבו דרבא ס"ל ש"ד והרשב"א נסתפק בזה אך מלבד כ"ז לפע"ד דאף אם נימא ש"ד היינו בישראל מישראל אבל ישראל לנכרי ודאי של"ד דהא באמת הפקעת הלואה ודאי שרי בעכו"ם ואיך שייך ש"ד בזה וע"כ חלילה לסמוך עליו והנה כשהראיתי זאת להחריף ושנון מוה' אורי וואלף סאלאט ני' ההוא אמר דא"כ צ"ב בישראל שהלוה מנכרי דמותר בהנאה ואמאי הא הוה הפקעת הלואה דשרי בנכרי ומה מועיל הרהינו אצלו או למפרע גובה והאיך שייך למפרע גובה אם בידו הי' להפקיע הלואתו ואמר כי כבר נתקשה בזה זמן רב ואמרתי בזה דבאמת הענין דהפקעת הלואה דשרי נראה דהוא לפמ"ש הט"ז ביו"ד סי' רנ"ד לענין ג"ד דעכו"ם דכל שהוא בשב ואל תעשה לא אכפת לן ובחבורי יד שאול הארכתי בזה ולפ"ז אני אומר גם ההפקעת הלואה דשרי זה דוקא בשב וא"ת ולא בקום ועשה ולפי"ז בשלמא כל הפקעת הלואה מה שאינו מחזיר לו הוה רק בשב וא"ת ולא גוזל בידים אבל כל דנתן לו משכון וקנה המשכון או למ"ד למפרע גובה והו"ל כמו שהוא שלו וכיון שיש לו שיעבוד א"כ זה לא נקרא הפקעת הלואה והוה גוזל בידים שהרי הוה כנוטל ממנו מה שמשועבד לו או כנוטל משכונו וזה אסור ומכ"ש בשהרהינו אצלו דהו"ל כנוטל ממונו בידים וזה אסור וז"ב מאד ולפ"ז כאן דאינו משכונו ומכאן ולהבא הוא גובה רק דכיון דאין לו דבר אחר שעבודו של זה הוא אבל מ"מ אינו רק כהפקעת הלואה ול"ש ש"ד וכמ"ש ועיין בב"ק שם דאמר והא ע"ע הפקעת הלואתו הוא ומשני רבא לטעמי' דס"ל ע"ע גופו קנוי ופירש"י והו"ל גזילו ממש והיינו דכל שנקנה לו וזה רוצה לטול ממנו הו"ל כגזילו וה"ה כאן כל שנקנה לו או שמשועבד לו הו"ל כגזילו ממש וז"ב לפע"ד ובזה יש להאריך בסוגיא שם ואכ"מ שוב מצאתי בשערי תשובה על או"ח שהביא בסי' תמ"ח שפקפק ג"כ על דברת התשובה הנ"ל וכתב שאין לסמוך ע"ז ונהניתי.