ובזה מיושב מה שדקדקו דלמה מיעט מב"י של אחרים ושל גבוה ולענין להתחייב בב"י כשקיבל עליו אחריות לא נקט רק עכו"ם בלבד ולא הקדש ולפמ"ש א"ש דלענין הקדש ל"ש קבלת אחריות ואף קנו מידו ל"ש בהקדש כמ"ש התומים סי' ס"ו דבעינן סודר דהמקנה וליכא ע"ש ולפ"ז לא שייך קבלת אחריות בהקדש ובזה אמרתי הא דנקט ואם של הקדש א"צ דמבדל בדילי מיני' דהנה הריטב"א בב"מ דף כ"ח כתב בהא דמוקי בקנו מידו והרי במתנה ש"ח להיות כשואל אמרו בהאי הנאה דקמהימן לי' וצ"ל קנין וכתיבה ואם בהקדש לא שייך דקא מהימן לי' דהכל נאמנים אצל הקדש ע"ש ולפ"ז ז"ש דמבדל בדילי מיניה ופירש"י שהכל מתיראים ממנו וא"כ לא שייך קבלת אחריות ולכך אינו עובר וז"ב ומה שהקשה במה דפלפלו הצל"ח והאחרונים בסוגיא דהאוכל חמץ של הקדש דלתחייב מטעם קבלת אחריות והא בהקדש לא שייך זאת לפמ"ש לק"מ דגזלן שאני דניהו דשומר לא מתחייב גזלן התורה אוקמא ברשותו להתחייב באחריות ועתו"ס ב"ק דף נ' ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.