מה שהקשת מהא דאמרו יומא ל"ו בלאו דנבלה קמפלגי והמתבאר מדברי רש"י ותוס' דעכ"פ עשה דלגר בנתינה יש בו ואמאי לא חשבו מוני המצות זאת בכללי העשה והר"ש בן גביריל מנה זאת והרשב"ץ בזוהר הרקיע ג"כ חלק עליו ולא הזכיר דברי הש"ס הלז י"ל לענ"ד דמה שלא מנו המוני המצות הוא לפי שזה אינו מצוה חיובת רק רשות דה"א שאסור לתת לגר וע"ז הרשה התורה לתת ועיין בזבחים דף ס"ו כעין זה גבי לא יבדיל ועיין שם בתוספות ובהרמב"ם והרמב"ן בשורש המצות שורש ח' מה שהאריכו בזה וזה נ"ל דמה שנחלקו ר"ע וריה"ג ביומא שם דר"ע ס"ל דלאו גמור הוא ולא הוה עשה כלל רק רשות וריה"ג לס"ל כן אבל אנן לא קי"ל כן וצ"ע במעיין החכמה על המצות שכמדומה שהקשה קושית מעלתו ודוק. זה ראיתי בחפזי להשיב על דבריך אף כי ברכי כשלו מצום דברי הדו"ש הכותב בנחיצה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן כ׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
