שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ב׳ (ז׳)

והנה השעה"מ שם הקשה בהא דאמרו ע"ז דף מ"ם ע"ב ריש כה"צ במקומו של ר"מ היו עובדין פ"א בשנה ואמאי לא נימא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ולפמ"ש למעלה לק"מ דאטו אנו דנין על העיר אנו דנין על האנשים שעבדו שם לצלמים וא"כ ל"ש בזה קבוע ודו"ק ובגוף קושית השעה"מ בשם מ"ק דאמאי לא ניזיל בתר קבוע ולא נקרא בי"ד בעיירות המסופקות וכ"כ חלוקו של המ"ק והשעה"מ הקשה מדברי הר"ש לענין נחל איתן ולפע"ד לק"מ דבאמת ענין קבוע אינו רק שמבטל מעלת הרוב ואומר דגם המיעוט נחשב כהרוב והוה כמע"מ ולפ"ז בשלמא בנחל איתן שייך לאסור עכ"פ מספק דל"ש למיזל בתר רובא דהא גם המיעוט נקבע אבל לענין עיירות המסופקות לא שייך לומר קבוע דעכ"פ בי"ד מוכרח לקרות דגם זה עכ"פ מידי ספק לא יצא וא"כ שוב היאך נימא דהוה כמע"מ ויקרא ג"כ בט"ו הא לא הוה רק ספק וכבר קרא בי"ד מספק וזה הספק יש לו מעלה דגם הרוב בעלמא הוא כן וא"כ לא הוה ספק השקול ובכה"ג ספק דרבנן להקל ועיין באו"ח סי' תרפ"ח ובמלמ"ל פ"א ממגילה.