שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ב׳ (ד׳)

ואגב אומר מה ששאלני הרב החריף מוה' חיים צבי מק"ק יאניב וכעת הוא אב"ד שם במ"ש התוס' דנזיר שם ד"ה אמר להקשות וא"ת ולהוי איסורא דאורייתא דהו"ל קבוע וע"ז הקשה דהרי התו' בכתובות שם הקשו דנימא דהדרא לניחותא וכתבו דשם בעת שבא על האשה הדרא לניחותא אבל כאן הבועל פירש והו"ל נייד ולפ"ז כאן ג"כ הו"ל נייד דכ"ע שישאו נשים הו"ל הוא נייד וגם היא ניידא א"כ לכך מותר לשאת נשים והשבתי לו דכפי הנראה הבין בכוונת התוס' שהתוס' סובבים על ראשית דברי התוס' שהקשו דכ"ע יאסרו לשאת נשים וע"ז תירצו דאינו רק קנסא דאזלינן בתר רובא וע"ז הקשו דהא ה"ל קבוע אבל באמת כוונת התו' על מ"ש דאינו רק קנסא בעלמא ולא חיישינן דלמא מקרובות משום דאיכא רובא וע"ז הקשו דבקרובות יש חשש תורה דהו"ל קבוע דבעת שבא על אותה אשה הקרובה שלה הדרא לניחותא וע"ז שפיר כתבו דהו"ל קבוע שאינו ניכר ודוק. והנה המ"א סי' רצ"ח ס"ק י"ג הקשה דהא הו"ל קבוע וכתב דהאור מקרי פירש ואמרתי בזה דלכאורה הן הן דברי המרדכי בפ"ק דחולין דהדיבור חשוב כפירש והראוני שהמחצית השקל הרגיש בזה וזכורני שכתבתי בזה באיזה מקום ולא ידעתי מקומו. והנה אחד מהתלמידי' שאל דל"ש כלל קבוע גבי דיינים לפמ"ש התומים דל"ש אין הולכין בממון אחר הרוב לענין דיינים משום דלפי דברי הרוב ליכא כלל המיעוט בעולם דל"ד לשאר רוב דאף הרוב דלרודיא אינו מכחיש שיש מיעוט בעולם אבל כאן הרוב מכחיש שאין כלל מיעוט בעולם וע"ז שאל דא"כ אין כאן קביעות כלל דלפי דברי הרוב נתבטל הקביעות לגמרי ולפע"ד דזה באמת תירוצו של המרדכי דמצד הישיבה של הדיינים ל"ש למיזל לא בתר רוב ולא בקבוע כי כ"ז שלא הגידו דעתם לא מועיל קביעות ולא רוב ולא נודע עוד אם הם רובא כלם רק בעת שהגידו דעתם והכריעו שנים על האחד ואז בטל הקביעות שהרי הדיבור פירש ואינו שייך לקביעות שלהם דגופם נקבע כאן אבל הדיבור וחוות דעתם מקרי פירש וז"ב לפענ"ד ול"ד לשאר קביעות שאנו דנין על גופם אבל כאן אין אנו דנין על גופם רק על חוות דעתם ודו"ק ולפ"ז כאן לענין אור ל"ש לומר דהו"ל כפירש דאנו דנין על קביעותם שהם ישראלים ועכו"ם ויוכל להיות האור מהקביעות של עכו"ם כמו מישראל ומה בכך שהאור פירש הא אנו יודעים מאיזה מקום פירש ושם נקבעו ישראלים ועכו"ם ובזה מיושב היטב הא דאמר ר' יוסי בברכות דף נ"ג דאף ברוב ישראל יש מיעוט דלגמר ומיעוט דכשפים ושאל אחד מהתלמידים בשנת תרי"ב בחורף דהא יש מיעוט דעכו"ם ולפמ"ש י"ל דבאמת ל"ש רוב כלל דהא יש קבוע אך מה דל"ח קבוע לפי דגוף הגוים אינו אוסר רק שיש חשש שמסיבתם לע"ז וא"כ הו"ל קבוע שאינו ניכר ולפ"ז עכ"פ ל"ש לצרף המיעוט עם מיעוט דכשפים דאינו מענין אחד וכמ"ש בתשובה לענין סמוך מיעוטא לחזקה ודוק היטב.