שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ב׳

נשאלתי במעשה שאירע בוויניק סמוך ללבוב ששחטו שם שלש בהמות ובאחת מהבהמות נמצא מחט בריאה לאחר שהדיחו אותה ונתערבו הבהמות ולא נודע באיזה בהמה היה הטריפות והי' שם הפסד מרובה כי בכפר קשה למכור על טריפות והטריפות בזול מאד והנה לפע"ד הדבר ברור דכשר דהרי בטל ברוב בהמות הכשירות וא"ל דהו"ל קבוע דז"א בספק טריפות דהרי המחט נמצא אח"כ אף אם נימא דלא כיש"ש דמכשיר בנמצא לאחר שהדיחוה במים מ"מ עכ"פ אינו ודאי טריפה א"כ לא ניכר הקביעות ואף דשיטת הב"ח דאף בלא ניכר הקביעות של איסור ג"כ טרפה היינו דוקא ביש חניות מיוחדים ובכל חנות היה בהמה ואח"כ נודע שהאחת מהבהמות טריפה ולא נודע מאיזה חנות שפיר יש לומר דהו"ל קבוע אבל אם בחנות אחת נמצא ריאה אחת טריפה ולא נודע איזה בהמה לא מקרי קבוע אף להב"ח וא"כ מכ"ש דאינו רק ספק טריפה דפשיטא דל"ש בזה קביעות לכ"ע ובטל ברוב ובאמת בגוף דברי הב"ח חולק הפר"ח ודעתו דכל שלא נקבע וניכר האיסור לא מקרי קבוע ובחידושי הארכתי בזה וכעת נראה לי ליישב דברי אא"ז הב"ח ז"ל מקושית הפר"ח ומקודם נבאר סברתו דהנה כל עיקר ענין קבוע דכל שנקבע האיסור או ההיתר במקומו גם המועט חשוב כמו הרוב ול"ש ביטול ברוב דלא שייך לבטל האיסור כל שהוא חשוב וניכר וכל שהוא קבוע הו"ל כניכר האיסור ולפ"ז גם כשלא ניכר האיסור באיזה מהחנות עכ"פ נקבע האיסור במקום אחד מהחניות שפיר לא בטל וז"ב לדעתי בסברתו ולפ"ז זהו דוקא כשנודע עכ"פ שהי' בודאי איסור כאן רק שלא נודע היכן האיסור מונח אבל כל שלא נודע האיסור כלל אם היה כאן איסור כלל לא שייך לומר דנקבע האיסור פה דהא אנו דנין מתחלה אם היה כאן התחלה לאיסור כלל ובזה מיושב גם כן ממה דמביא מהאומר לשלוחו צא וקדש לי אשה דמותר בכל הנשים מן התורה רק משום קנסא אסור וכמ"ש התוס' ולא אמרינן דהו"ל קבוע ולפמ"ש א"ש דשם לא נודע כלל אם קידש כלל ולכך לא היה כאן קביעות כלל ובזה ממילא מיושב ראיית הפר"ח מנחל איתן שכתב הר"ש מקינון דל"ש לאסור דלא ניכר האיסור כלל מעולם וראיתי להפרמ"ג בסי' ק"י שם בס"ק י"ד בשפ"ד שהקשה על ראיה זו דשם מהראוי שיהיה מדאורייתא קביעות דהרי מבואר כל שיש אדם אחד שיודע מהקביעות אף שהלוקח א"י מקרי קבוע הניכר וא"כ כאן השליח יודע אם הוא חי ואם הוא מת האשה יודעת ומקרי קבוע הניכר ואני תמה עליו דמלבד דמה דפשיטא ליה דבכה"ג שאחד יודע מקרי קבוע לא נודע מאין יצא לו זאת ומה שציין פר"ח י"ג ופר"ת ו' והיא מהמשמרת לא ידעתי שם שום משמעות לזה ובאמת שמצאתי בכר"ו ס"ק י"ב שחידש כן מדעתא דנפשיה אבל אין הדבר ברור כ"כ ומיהו גם לשיטתו ל"ק דשם אנן לא ידעינן כלל אם קידש וא"כ יש לדון דגם השליח א"י ומכ"ש האשה שלא נודע כלל אם קידש ול"ש כאן קביעות כלל ועכרו"פ שהאריך בס"ק י"א ג"כ בדברי הב"ח האלו ולפמ"ש יש לבנות ולסתור ואכ"מ כעת ועכ"פ יהי' איך שיהיה כל שיש ספק אם התחיל כלל קביעות האיסור ל"ש קביעות אף לשיטת הב"ח ומכ"ש בזה דהספק הוא על חנות אחת פשיטא דבטל ברוב ול"מ קבוע כלל כנלפע"ד. וראיתי לשאירי הגאון בעל חוות דעת ס"ק ו' שחולק ג"כ על הכרו"פ ואף דראייתו מנזיר אינו ראיה וכמ"ש מ"מ הדבר נכון בעצמותו ומ"ש שם בח"ד לחלוק על הר"ש מקינון במה שהקשה דיאסר כל העולם בזריעה משום חשש נחל איתן והקשה הח"ד דמשמע מדברי הר"ש דבקרקע בקרקע שייך ביטול דלכך כל דלא מקרי קבוע בטול ברוב ותמה ע"ז דבקרקע בקרקע לא שייך ביטול והביא ראיה דא"כ שדה שאבד בה קבר דמטמא מדאורייתא כמבואר באהלות אמאי מטמא ניזיל בתר רובא ולפע"ד נראה אף דספק טומאה ברה"י טמא כל שיש רוב טהור (כמ"ש בחידושי ליו"ד סי' שע"ד ע"ש) ובלא"ה נראה כיון דנאבד שם קבר הו"ל קבוע מיהו הא לא ניכר הקביעות ולשיטת החולקים דס"ל דבאינו ניכר ל"ש קבוע קשה ומ"ש ראיה מגיטין דף נ"ד ע"ב גבי נטיעה של ערלה שנתערבה בשאר נטיעות שכתב רש"י דכ"ז שהוא מחובר לא בטילה ומזה הביא ראיה דאם מחובר לקרקע לא בטל ברוב מכ"ש גוף הקרקע בעצמו ע"ש במחכ"ת אגב חורפי' ושיטפי' כתב כן ולדבריו היאך אמרו בסוטה ילדה שסיבכה בזקינה בטלה וכל משניות של ערלה מלאים דאף במחובר בטל והתם הדבר פשוט דלכך לא בטל דבעינן מאתים בערלה במין במינו וכ"ז שהוא מחובר היאך שייך שבטל הא בעינן שיהי' מאתים כנגדו והרי כאן נטיעה של ערלה בתוכו וצריך מאתים כנגדו ומי יודע אם יש בכל יניקה מאתים כנגדו ולכך עיקר הביטול בא כשתלשו מן האילן ובכל פירי יש מאתים כנגדו וכ"ז שהוא במחובר לא שייך ביטול דהיניקה מוסיף והולך והוה כניכר האיסור ולכך בעי הביטול כשהוא תלוש אבל פשיטא דגם קרקע בקרקע שייך ביטול וראיה מהא דכתב הב"י סי' תרפ"ח דעיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה אזלינן בתר רוב עיירות דעלמא והשעה"מ באמת הקשה בפ"א ממגילה דנימא דהו"ל קבוע ע"ש שהביא דברי הרב מקראי קדש ע"ש ואף שחילוקו לא הבינותי וצ"ע מ"מ עכ"פ מבואר דשייך ביטול ובאמת שבדרך תמים בהגהות על הרי"ף (שלא נדפסו ברי"ף במגילה שם) האריך בזה והארכתי בדבריו בחידושי לסי' ק"י שם בדיני קבוע וע"כ דבריו תמוהים ודברי הר"ש נכונים מאוד.