שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קצ״ט (ג׳)

וראיתי במ"א הלכות שומרים שנתקשה ג"כ דהיאך מני בנפקד שקיבל אחריות שיעבור בב"י הא בעכו"ם אין דין שומרין וחידש שם דאף בהני דפטורי מתורת שמירה מ"מ בקבלו עליהם החיוב אחריות חייבים ע"ש שהאריך בראיות ובמק"א הארכתי בדבריו ובאמת שצריך להבין דהיאך מהני קבלת אחריות בעכו"ם הא בהקדש אמרו בב"מ דף מ"ח דבעינן קנו מידו וצ"ל עפמ"ש הריטב"א שם בחידושיו לב"מ שם דדוקא בהקדש דלא שייך בהאי הנאה דקא מהימני לי' דהכל נאמנים אצל הקדש משא"כ בשאר דברי' סגי בקיבל בדבריו לבד בהאי הנאה דקא המני' כמו מתנה ש"ח להיות כשואל ע"ש ולכך בעכו"ם שייך ג"כ בהאי הנאה דקא מהמני' וכ"כ דו"ז הגאון ז"ל בישוע"י סי' ת"מ ובזה ממיל' מיישב קושיות השעה"מ דבישראל מעכו"ם ל"ש לומר בהאי הנאה דהמני' דהא נתן לו למשכון להיות בטוח על מעותיו ולא מחמת שהאמין לו נתן לו המשכון ולכך שפיר אמר דקני לי' למשכון ובזה מיושב היטב דברי הרא"ש דבישראל שהלוה לעכו"ם שפיר אמר דד"ה עובר דל"ש קבלת אחריות דק"ס לא מועיל בעכו"ם כמ"ש הש"ך בחו"מ סי' קכ"ג והמני' ל"ש דהא נתן לו למשכון אבל בריש' בישראל שלוה מעכו"ם והקנה לו במעכשיו ולא הרהינו א"כ העכו"ם הימני' ושפיר קני לי' וזה לרבא אבל לאביי דלמפרע הוא גוב' ל"ש דהמני' דמה המני' ואף דהמני' במה שלוה אבל במה קבל אחריות על החמץ אטו החמץ לבד משועבד כל נכסיו משועבדים לו משא"כ לרבא במעכשיו דשעבד לו אותו חמץ במעכשיו ולא הרהינו א"כ המני' שפיר עובר בב"י ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד מאד.