שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קצ״ט

לחכם אחד אשר שאל במ"ש הר"ן פכ"ש בסוגיא דנכרי שהלוה לישראל על חמצו שהוכיח דע"כ מיירי בהגיע זמן המשכון לפדות אחר הפסח ולכך בעי מעכשיו דאל"כ רק שהגיע הזמן קודם הפסח א"כ מה צריך מעכשיו הא במשכון ל"ש אסמכתא כמבואר בתוספתא דב"מ והקשה מעלתו הא כל טעמו של התוספתא משום דבע"ח קונה משכון והרי נכרי מישראל לא קני משכון לכ"ע וא"כ שייך במשכון אסמכתא וצריך מעכשיו הנה יפה שאל ועיין בפר"ח סי' תמ"א מ"ש כלאחר יד לדחות דברי הר"ן אבל הנני יוסיף להפליא דלמה לא הקשה טפי דהרי הר"ן כתב בהדיא דבע"ח קנה משכון בין בשעת הלואתו בין שלא בשעת הלואתו והרי באמת ז"א דבשעת הלואה לא קנה ובאמת הרא"ש בתשובה דחה דברי הרמב"ן בזה וע"כ צ"ל כמ"ש הש"ך בחו"מ סי' ע"ג ס"ק ג' בשם תלמודי רשב"א דניהו דבע"ח לא קני משכון מ"מ משתעבד לי' וכל שהוא בידו גמר ומקני לי' ולית ביה משום אסמכתא ע"ש וא"כ אין מקום לקושיתו דניהו דעכו"ם ל"ק משכון אבל לא הוה אסמכתא דכל שהוא בידו ל"ש אסמכתא והר"ן לשיטתו דמחלק בין קרקע למטלטלין דבמטלטלין כל שהוא בידו ל"ש אסמכתא דלא כחלוקו של הה"מ פי"א ממכירה ה"ב דבבא לידו בתחלה בתורת בטחון על חוב ל"מ מה שמחזיקו בידו ועיין בה"ה שם ובכ"מ שם שהביאו שם דברי הרמב"ן אלו ושהוא לא ס"ל חלוקו של ה"ה רק שיש חילוק בין קרקע למטלטלין וא"כ דברי הר"ן נכונים ועיין קצה"ח סי' ע"ג שם אברא דצ"ב דלפי דברי הר"ן והרמב"ן דבמשכון ל"ש אסמכתא א"כ מה חילוק יש בין שהגיע הזמן קודם פסח לאח"כ הא כל דל"ש אסמכתא ניהו דעכו"ם לא קני מ"מ יש לו שיעבוד ול"מ אסמכתא אך נראה דהרי חמץ מפקיע מידי שעבוד וא"כ כל שהגיע הזמן לאחר הפסח הרי בבא הפסח בעודו במשכון כיון דעכו"ם לא קני משכון ואינו רק שיעבוד וכיון דחמץ מפקיע מידי שעבוד הרי ממילא ל"מ מה שמחזיקו בידו והוה אסמכתא ולכך הצריך הר"ן שיגיע הזמן קודם פסח ושוב קנאו עכו"ם לגמרי ול"ש אסמכתא ול"ש דעכו"ם לא קני משכון דדוקא כל עוד שהוא בתורת משכון לא כשהוחלט כבר קודם הפסח ונעשה של העכו"ם ושפיר קני וז"ב מאד. שוב ראיתי בתומים סי' ע"ג ס"ק י"ח שגם הוא העיר על הר"ן כקושית מעלתו והניח בצ"ע ולפמ"ש א"ש ועיי' מח"א בדיני אסמכתא ודו"ק אברא דלפ"ז צ"ב דא"כ מה מועיל כשאומר קני מעכשיו כל שהגיע אחר פסח הזמן דכל הטעם דמעכשיו הוא משום דגמר להקנות תכף דאל"כ למה אמר מעכשיו ולפ"ז כיון דבעכו"ם לא קני משכון א"כ כל שלא הגיע הזמן לא קני ליה ולא נשאר רק שעבוד וחמץ מפקיע מידי שעבוד ושוב שייך אסמכתא וא"ל דמעכשיו הוה כמו לאביי דלמפרע הוא גובה דשיטת התוס' בגיטין דף מ"א וברשב"א דלדידי' חמץ אינו מפקיע מידי שעבוד א"כ ה"ה במעכשיו לרבא דהוה דינו כמו לאביי דז"א דאכתי שייך עכ"פ משום אסמכתא דכל טעמו של מעכשיו דמסלק אסמכתא הוא משום דאל"כ למה אמר מעכשיו וכמ"ש הרמב"ם פי"א ממכירה הי"ז וא"כ כאן בחמץ דהי' צריך למעכשיו כדי שלא יפקיע השעבוד ויצטרך לבערו ויאסר באכילה ובהנאה לכך אמר מעכשיו אבל לעולם דלא גמר וקנה מעכשיו ואיכא משום אסמכתא ולמה יהי' מותר והיא קושיא גדולה ובזה נפתח לי שערי בינה בדברי רבינו בפ"ד מחמץ ה"ה שהצריך מעכשיו והרהינו ושיגיע הזמן קודם הפסח ותמהו עליו הרא"ש והר"ן דבמעכשיו מהראוי שיועיל אף שהגיע הזמן לאח"פ ולפמ"ש א"ש ומקודם אומר מ"ש הה"מ שם דשיטת הרמב"ם דבמשכון ל"ש אסמכתא וכמ"ש פי"א ממכירה באמת לפמ"ש הה"מ בעצמו לחלק לרבינו כשנתנו בתורת בטחון על החוב ל"מ משכון וכמ"ש הה"מ בטעמו ובכ"מ הסביר הסברא באופן אחר עכ"פ כאן שהנכרי לקחו לבטחון על החוב שייך אסמכתא אף שמחזיק במשכון ולכך הצריך רבינו מעכשיו כדי שיסלק אסמכתא ומעתה לכך מצריך רבינו שיגיע הזמן קודם פסח דאם יגיע אחר פסח מה מועיל מעכשיו הא כיון דעכו"ם אינו קונ' משכון א"כ לא הי' עד עכשיו רק שיעבוד בעלמא וחמץ מפקיע מידי שעבוד ושוב נאסר ושייך אסמכתא ולכך צריך שיגיע הזמן קודם פסח ומה יקר לשון רבינו שכת' דאם לא א"ל קנה מעכשיו נמצא אותו החמץ כאלו הוא פקדון אצל הא"י והיינו כיון דלא הוה רק שעבוד א"כ הוה כפקדון ונאסר ובזה מיושב קושיות הרא"ש דהקשה דהרי לאביי כיון דלמפרע הוא גובה אף בלא מעכשיו קנה וכ"ש לרבא דאמר מעכשיו ולפמ"ש שנא ושנא דלאביי דא"צ שום קנין רק דממילא למפרע נעשה שלו וא"כ ל"ש אסמכתא וקני אבל לרבא דצריך מעכשיו והיינו שיהי' גומר להקנות א"כ כל שעכו"ם אינו פודה משכון א"כ לא נשאר אלא שעבוד וכיון שחמץ מפקיע מידי שעבוד שוב הוה אסמכתא גמורה ועיין בצל"ח שרצה ליישב דלאביי אין חמץ מפקיע מידי שעבוד משא"כ לרבא ודחה זאת דבמעכשיו גם לרבא אינו מפקיע ולפמ"ש א"ש ודו"ק ומעתה קשיא על הר"ן דלדידי' למה יועיל מעכשיו בשהגיע הזמן לאח"פ מיהו י"ל דהר"ן לשיטתו דס"ל דכל שמחזיק בידו אף בתורת בטחון על החוב ל"ש אסמכתא א"נ ממילא כל דל"ש אסמכתא שוב קנהו העכו"ם דניהו דעכו"ם לא קנה משכון אבל כל דאמר מעכשיו הוה כמו לאביי דלמפרע הוא גובה כיון דל"צ שום ענין קניה רק דממילא מסולק אסמכתא ושפיר קנהו במעכשיו.