שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קצ״ח (ה׳)

ובזה מיושב קושית הט"א דמה שייך אין מעבירין ע"ז דאינו מעביר לא המקום ולא התחיל עדיין רק העברת זמן בלבד ול"ש בזה רק דזריזין מקדימין למצות ע"ש שהאריך דלאו דוקא ולפמ"ש א"ש דע"כ ל"ש זריזין מקדימין היכא דהמצוה הוא כל היום רק שזריזין מקדימין בצפרא אבל כאן שאדר הראשון עיקר והשני הוא תוספת א"כ פשיטא דעובר על המצוה דאינו עושה בזמנו העיקר ורק בהתוספת וז"ב כשמש ועכ"פ יצא לנו מזה דיש לעשות בשתיהן אף כשחל בראשון דהא זהו התוס' ויש בזה משום אין מעבירין דמ"מ חל אדר בזה ובשני הוא עיקר המצוה וז"ב ויש לישב בזה הרבה קושיות ועפ"י שכתב במשנה דקראו את המגילה ונתעברה השנה דלרבותא קתני דלא מבעיא דאם נתעברה קודם ובטעות קראוה דודאי צריך לחזור ולקרות ואף נתעברה אח"כ צריך לחזור ולקרות וכתב שכן נראה מהתוס' ד"ה הא שכ"כ לענין סדר הפרשיות ותמה על התוס' שלא כ"כ במשנה לענין מגילה והנה אף שלדינא יפה כתב וכן מבואר בהדיא בירושלמי דאמרי תני הא כשעיברו ואח"כ קראו וכו' מתניתא לא אמרה כן וכו' אבל התוס' כ"כ לענין סדר הפרשיות והטעם פשוט שבאמת סדר הפרשיות ודאי שייך טעם דאין מעבירין דל"ש מסמך גאולה לגאולה וכקושית הט"א וגם הפ"י הרגיש בזה ואף דקצת שייכות יש להסמיך למגילה לפניו ולאחריו עכ"פ כשלא נתעברה מקודם וקראו כדין ודאי א"צ לחזור ולקרות שנית כנלפע"ד ברור וגם מ"ש הפ"י לענין שמוע שקלים דודאי בשני לא ראה דברי הירושלמי שכן מבואר בהדיא ומ"ש הפ"י דאם כבר קראו שקלים למה יקראו שנית שהרי כבר השמיעו לפע"ד ל"ק דהרי הקריאה הוא כדי שישמעו ויביאו השקלים וכל שאח"כ נודע לבני הגולה שעברו ושוב לא יביאו השקלים באדר הראשון והוצרכו להשמיע שנית באדר השני ודו"ק היטב ועיין בירושלמי ריש שקלים וברע"ב ותוס' יו"ט שם ושם.