שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קצ״ג (ז׳)

והנה מריש הוה קשיא לי למה לא אוקמא ביתומים גדולים דשפיר נזקקין ולמה נדחקו בש"ס ומצאתי בגד"ת שער י"ד ח"א שהעיר בזה וע"ש ועיין מהרי"ט חלק יו"ד סי' ט"ו ובראשונות סי' קמ"ד שהקשה בסוגיא הלז דלמה לא משכחת לה דנזקקין במעות יתומים וכדומה ומה שהאריך באין משתכרין בשל הקדש ועיין שעה"מ פ"ד ממלוה ופ"ה הנה מצאתי בתורת כהנים פ' בהר שאמר כספך לא תתן בנשך כספך ולא כסף אחרים או אינו אלא כסף של מעשר כשהוא אומר נשך כסף הוה אף כסף מעשר במשמע ובילקוט בהר ובפ' תצא מובא הת"כ הנ"ל וראיתי בזית רענן שפירש דס"ל מעשר ממון גבוה הוא וסד"א דהוה כמו הקדש שאין בו משום רבית קמ"ל כיון דעכ"פ הבעלים אוכלין אותו יש בו משום ריבית ע"ש שכ"כ בפ' בהר מדעתא דנפשי' ולא הזכירו דברי ב"א ובפ' תצא הביא בשם ספר ב"א דאפ"ה אסור להלוותו בריבית כיון דיכול להעלותו לירושלים ולאכלו כספך קרינן ביה ע"ש וראיתי בספר מקו"ח שנדפס מחדש על יו"ד בסי' ק"ס הביא הספרי הלז והקשה דהיאך אפשר דבמע"ש קאי א"כ יקשה הא מבואר במשנה דאין מוכרין אותו ואין מחליפין וא"כ פשיטא שאסור ללוה מעות מע"ש אפילו במעות אחרים של מע"ש א"כ למה לי קרא משום ריבית ת"ל דבלא"ה אסור ללות ובאמת שלק"מ מכמה טעמים דמלבד דאיכא נ"מ לעבור עליו בשביל רבית ג"כ וגם אולי הך דאין להלוות אינו רק דרבנן אף גם דאשמיטתי' דברי הרמב"ם פ"ג ממעשר שני ה"כ דאם הלוון שלא יעלו חלודה מותר והוא מהתוספתא וא"כ בכה"ג הי' מותר להלוות בריבית קמ"ל דאסור ודו"ק.