שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קצ״ג (ה׳)

והנה שאלני עלם משכיל בהא דפריך הש"ס דלא משכחת לה בריבית דאסור וע"ז הקשה לפי מה דמבואר ביו"ד סי' קע"ז סעיף וא"ו בהג"ה דאם קבל כל האחריות מותר אף בריבית דאורייתא ועש"ך שם ס"ק כ"א וא"כ משכחת לה בכה"ג שקבל עליו כל האחריות ולק"מ דבכה"ג לא נזקקין דכל הטעם דנזקקין כשריבית אוכלת בהם משום פסידא וכאן הרווחה להם דהא זה מקבל כל האחריות ושוה כמו הריבית ובפרט דיש לומר דכל הטעם דמותר ריבית בקבל כל אחריות משום דלא שקיל אגר נטר רק אגר אחריות שמקבל וא"כ שוב ל"ש דריבית אוכלת בהם וז"ב ופשוט. והנה בהא דאמרו בערכין שם א"ל ר"ה ברי' דר"י לרבא ומי חיישינן לשובר והתנן הנפרעת שלא בשבועה וכו' והקשו התוס' לקשי ר"ה בר"י לנפשי' לחוש לצררי וע"ש בר"נ פ' אלמנה ניזונות מ"ש בזה ולפע"ד נראה דהנה בהא דאמרו שם א"ב דשמתי' ומת בשמתי' וחייב מודה ונשאלתי למה לא חשבו גם בתו"ז כמבואר בחו"מ סי' ס"ט וסי' ק"ח דבכה"ג גובין אף מיתומים אמנם הדבר נכון דהא כל הטעם משום דאאפבת"ז והרי אמרו בב"ב דף ה' דר"פ ור"ה ברי' דר"י ס"ל דאדם פורע בתו"ז כי היכא דלא לטרדן ואף בתו"ז יש לחוש ג"כ שמא פרע (ומצאתי אחר זמן רב הקושיא והתירוץ בבעל התרומות שער י"ד ח"א סי' י"א ושמחתי) ולפ"ז נראה לפע"ד הדבר ברור דזה דוקא כשהוא כאן יש לחוש שמא פרע בתו"ז כי היכא דלא לטרדן אבל היכא דלא היה כאן והי' במדה"י אם לא תקנו התקנה שיהי' נפרעין מנכסיו שוב ל"ש כי היכא דלא לטרדן דהא בודאי לא אתפסי' צררי דהא לא נטרדי' כלל כל שהוא בתו"ז וגם אין נפרעין אף שעבר זמנו וא"כ מכ"ש שלא פרע בתו"ז ול"ש חשש כלל ולכך לא אקשי' לנפשיה רק דעכ"פ לא לטרדן ודאי ל"ש ומה"ת שיתפיס צררי בתוך זמנו אבל לשובר שפיר יש לחוש ושמא פרע לאחר זמנו ויש לו שובר ודו"ק. והנה בתוס' ב"ק דף ל"ט ובר"ן פ' אלמנה הקשו בהא דפריך הש"ס מעליית יתומים והא אין נזקקין והרי שם ל"ש חש שצררי וכתבו דשם אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד והר"ן האריך בזה ולכאורה ק"ל דלמה לא מקשה טפי דהרי הרמ"ע מפאנו סי' קי"ג כתב דמלוה הכתובה בתורה אף דלא ככתובה בשטר דמי מ"מ א"נ לומר פרעתי דהו"ל כמעשה ב"ד ואם כן יקשה הא נזקין הו"ל מלוה הכתובה בתורה ולא שייך צררי.