והנה הרב מוה' אליהו הנ"ל הקשה בהא דאמרו בב"ב דף מ"ד מפני שמעמידה בפני בע"ח ומוקי לה במכיר בה שהיא בת חמורו ואכתי מה מועיל הא הוא נוגע דהרי הוה נוגע לפי מה דקי"ל בסי' שס"א דרצה מזה גובה רמ"ג ויכול ליקח ממי שירצה א"כ הנגזל יכול לתבוע לזה האיש שמכר הגזילה וכאן מיירי שראובן מכר גזילה או שהיא בעצמו גזל וא"כ הוה נוגע ובשלמא בשדה יוכל לומר הש"ל אבל מטלטלין הוה נוגע והיא קושיא גדולה ולפע"ד נראה כיון דזה מכיר שהיא בת חמורו והיינו ע"כ שהעיד כבר שהיא בת חמורו דאל"כ אולי הלוקח מערים כדי שזה יוכל להעיד וא"כ שוב אינו נוגע דכשיבא הנגזל לקחת מהמוכר הוא יחזור על הלוקח שכבר הודה שהיא בת חמורו של המוכר ובזה מיושב קושית הלח"מ על הרמב"ם שפסק דבעי שיהיה מכיר שהיא בת חמורו והרי הרמב"ם פסק כרב זביד ועש"ך ס"ק כ"ה בסי' ל"ז ולפמ"ש א"ש דניהו דלענין הלוקח א"צ איסור אבל לענין שלא יהי' המוכר נוגע צריך שיכיר שהיא בת חמורו ובזה מיושב כל הדקדוקים של הש"ך במה דאמר לרב זביד דבאמת האקומתא צ"ל כדאוק' ר"פ רק לענין הלוקח אף באינו מכיר א"י לחזור על המוכר ודו"ק וע' סמ"ע ס"ק מ"א ובט"ז שם ויש לפלפל לפמ"ש ואכ"מ.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קצ״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
