שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ק״צ (ד׳)

והנה שאל אותי המופלג מהר"י שארשטיין ני' דהרי הש"ס מקשה במעיד על שזה שמכר לו שלא באחריות אי אית לי' ארעא אחריתא עלי' דידיה הדר ומשני דלית לי' ארעא אחריתא ורק דהוא נוגע דאמר לא ניחא לי דלהוי לי' תערומות עלי ולפ"ז כאן במטלטלין ג"כ צריך לאוקמתא דאין לו ולפ"ז שוב הוה נוגע והשבתי דהמהרש"א לשטתי' דס"ל דאף שיש לו מטלטלין לא מצי לומר הנחתי נמצא שאינו נוגע דיש לומר דבאמת יש לו מטלטלין ואפ"ה לא מצי הדר עלי' דמטלטלין לא משועבד ואין הלוקח יוכל לומר הנחתי לך מקום ואדרבא מזה ראי' לדברי המהרש"א רק לפמ"ש לעיל לישב יש לפקפק קצת אבל אחר העיון יש לישב ודו"ק. אחר זמן רב מצאתי בב"י חו"מ סי' קי"א שכתב בשם הריטב"א דאם יש להלוה שטר"ח אי הלוקח יכול לומר הנחתי לך מקום כיון דשטרות לאו בני גוביינא דיכול למחול וכמאן דליתנהו דמי ולפ"ז נראה דהריטב"א לשיטתו דא"כ גם מטלטלין כיון שיכול להבריחם ולהעלימם ל"ש הנחתי לך מקום דמחילה סברא גרועה דלמה ימחול ויפסיד לחברו וגם יצרך לשלם מד"ג ובאמת שדברי הריטב"א שהובא ביתה יוסף חו"מ הנ"ל הם תמוהין דהרי הריטב"א בעצמו כתב בחידושיו לכתובות דף ק' דשטרות בני גוביינא כל שאין לו ממקום אחר וצ"ל כיון דאם לא לקח הקרקע הי' יכול לגבות מהקרקע שוב קנה שעבודו דהראשון ובזה מיושב מ"ש הריטב"א דיכול למחול והא שייך שדר"נ משום דכל שהי' יכול לגבות מקרקע שוב לא שייך שדר"נ ועיין ש"ך סי' פ"ו וערש"י ב"ק דף ח' דאמר הב"ע ביתמי ופירש"י דמטלטלין דיתמי לא משתעבדי ומשמע דמטלטלי דיתמי שייך ג"כ הנחתי ועי' תומים סי' קי"ט ס"ק ה' וצע"ג ועיין בשו"ת הרשב"א סי' תתקכ"ט שמשמע מדבריו דגם במטלטלי שייך הנחתי לך מקום לגבות ע"ש ועיין בבית מאיר סי' ק"ב ס"ד בסופו ועיין בב"ב דף קס"ט ע"ב בתוס' ד"ה דמאן ודו"ק היטב כי שם יש ראיה דלא יוכלו לומר הנחתי כשיש לו מטלטלי ודו"ק.