שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ק״צ (ב׳)

והנה דרך אגב אזכיר מה דמהרי"ט בתשובה סי' י"ד בראשונות ובשניות חלק חו"מ סי' פ' האריך להוכיח דדוקא בנגיעת ממון חשוב נגיעה ולא בנגיעה דניחא ליה ע"ש בשניות סי' פ' הנ"ל שהקשה מדברי הרא"ש בתשובה כלל נ"ז דכתב דקורבת גואל הדם אינו פוסל כיון דלנרצח כשר שמתה אשתו אף דלבנים הוא קרוב וע"ז תמה דהא בסנהדרין פ' אד"מ אמרו דהוה חובתי' דגואל הדם ולפע"ד באמת צ"ב דברי הרא"ש דהא גואל הדם כל שהוא קרוב אף שאינו מפסולי עדות נקרא גואל הדם וכמ"ש בשו"ת צמח צדק סי' קי"א וא"כ מה נ"מ אי נתרחק מהנרצח אך באמת לא משום גואל הדם נגע בי' דהא כל שיש קרוב ממנו אין המצוה עליו וכיון שהיו בניו שם לא מקרי גואל הדם הלז נוגע דהא אינו מצוה לרדוף כיון שיש גואל קרוב ממנו ולא כתב הרא"ש רק דכל שהי' קרוב הפסול לעדות לא הי' נאמן להעיד לכך כתב דהוה רחוק להנרצח אבל משום קורבה דגואל הדם אינו שם כיון דיש גואל קרוב ממנו וז"פ ובש"ס אמרו חובתי' דגואל הדם היינו בכה"ג דהוא דוקא גואל הדם ולא אחר קרוב ממנו וז"ב ופשוט ועיין קצה"ח סי' ב' שנסתפק אי שייך גואל הדם בזה"ז ולא זכר דברי הרא"ש והצ"צ הנ"ל דגם בזמן הזה שייך גואל הדם ודו"ק. אחר זמן רב הראה לי תלמודי המופלג כמר סענדיר ני' דברי הריטב"א בקידושין דף כ"ט שכתב בהדיא דהא דיכול לומר הבע"ח הנחתי לך מקום הוא דוקא בקרקע ולא במטלטלי ע"ש גבי הוא לפדות ובנו לפדות וע"ש בפ"י שהביא דברי הריטב"א אלו ודו"ק אך דברי הריטב"א צ"ע דאם אם נימא דבכ"מ ל"ש לומר הנחתי לך מקום כל שאין לו רק מטלטלין היינו משום דיש לומר דלא סמכא דעתי' של בע"ח רק על הקרקע שלא יוכל להבריח אבל לא לענין פדיון דאין פודין בקרקעות וגם ל"ש סמיכת דעת דהא בודאי לא יאחר הפדיון דהוא מצוה גדולה וא"כ עיקר סמיכתו על המטלטלין ולמה לא יוכל לומר הנחתי לך מקום במטלטלין וצ"ע. ובגוף דברי המהרש"א והריטב"א הנ"ל דבמטלטלין א"י לומר הנחתי לך מקום נראה לפע"ד דברי חדש בטעם הדבר דהנה כבר הארכתי בזה בתשובה והבאתי דברי רש"י בב"מ ס"ז דלכך מטלטלין דיתמי לא משתעבדי דבשלמא קרקע נכסי דב"נ אינון ערבין בי' וכי אוזפי' עליה סמך אבל מטלטלין לא עלייהו סמך דבידו להצניעם ולהבריחם והא דמיניה ואפי' מגלימא דעל כתפי' הוא משום דהלוה נשתעבד מקר' דיוציא אליך העבוט וכפי הנרא' מרש"י דמטלטלי מתורת שעבוד הגוף ולא מתורת נכסי דהוא מתורת ערב והרבה הארכתי בזה ולפ"ז היאך יוכלו הלקוחות שלקחו שעבוד נכסי לומר הנחנו לך מקום במטלטלין דהא מטלטלי מתורת שעבוד הגוף הוא והנכסי משועבדים מתורת ערב וא"כ נתערבו אף שיש שעבוד הגוף דהיינו מטלטלי ככל ערב שנשתעבד אף שיש שעבוד הגוף אחרי שלא סמך ע"ז ויכול להבריחם וסמך על ערב דהיינו שעבוד נכסי וז"ב כשמש אברא דלכאורה צ"ב הא כיון דנכסוהי דבר נש אינו רק במקום ערב והרי ערב כל שיש להלוה מטלטלין פשיטא דאינו גובה מהערב א"כ גם כאן יש לומר כן אך נראה דל"ד דשם ערב לא בא לו הנאה כלל מהמעות רק בהאי הנאה דמהימן ליה גמר ומשעבד נפשי' וא"כ סתם ערב אינו גובה כל שיש להלוה דפשיטא דלא שעבד נפשיה לשלם כל שהלוה יש לו לשלם והרי שעבודו לא נצמח רק מחמת הלוה אבל נכסי דבר נש ניהו דהוו כערב אבל הוא יותר טוב מערב דאליו מגיע הטובה וגם הנכסי נצמח מחמת המעות הלז דאם לא היה לו המעות הלז היה מוכרח למכור הנכסים אלו ולאכלם וכדומה א"כ פשיטא דשעבוד נכסי לא נפטר בשעבוד הגוף ובלא"ה נראה לפע"ד דהרי מבואר בחו"מ סי' קכ"ט ס"ג בהג"ה דאם הי' להערב מעות של לוה בידו בשעה שערב נשתעבד בכל ענין והיינו אף שלא בשעת מתן מעות ולפ"ז חזינן דאם הי' המעות בידו הוא יותר טוב משאר ערב א"כ כאן דנכסוהי דבר נש דערבין בי' הוא יותר טוב מכל ערב דכל ערב לא הגיע לידו המעות וכאן להלוה הגיע המעות א"כ פשיטא דנכסוהי משעבדי לי' אף במקום שיש שיעבוד הגוף דהא ע"ז נתערב מתחלה והרי המעות בידו ואף לפמ"ש הש"ך שם ס"ק יו"ד לחלוק על הרמ"א אבל גם הוא מודה דכל שאותן המעות הגיע לידו חייב וכאן אותן המעות הגיע לידו וא"כ פשיטא דשיעבוד נכסי הוה טוב יותר מערב וחייב ולא נפטר מערבותו בשביל שעבוד הגוף וז"ב ובזה נראה לפע"ד דהיינו טעמא דנאדו התוס' והפוסקים מדברי הריטב"א בהך דקידושין דף כ"ט דשם לענין פדיון שהכהן לא נתן מעות להפודה רק דהתורה חייבו לפדות ואשתעביד גופי' ונכסי' פשיטא דל"ש לומר דנכסוהי דבר נש הן טובים יותר מערב והרי לא הגיע המעות לידו רק דהתורה חייבו וא"כ פשיטא דכל שיש לו מטלטלין אינו גובה מהלקוחות וא"כ לא פירשו הפוסקים כהריטב"א ודו"ק.