שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ק״צ

תשובה להרב הגדול מו"ה אפרים פישל האבד"ק פרעמישלאן אשר שאל בהא דפריך בב"ב דף מ"ד אי דאית לי' ארעא אחריתא מה נ"מ עלי' דידיה הדר ואי דל"ל מאי נ"מ והקשה לפי מה שנראה מהתוס' בב"ק ק"ט גבי לוה וב"ח באין ונפרעין ממנו דבמטלטלין ביד לוה לא מצי הלוקח לומר הנחתי לך מקום וע"ש במהרש"א ובתומים סי' קי"א ס"ק ג' וא"כ לוקי דיש לו מטלטלין ומעמידו בפני בע"ח דהלוקח לא יוכל לומר הנחתי לך מקום ולכאורה קושיא גדולה היא והנה באמת דברי המהרש"א תמוהין דמה זו סברא דלמה לא יוכל לומר הנחתי לך מקום ולכאורה יש לפרש דבריו דמיירי דכעת אין לו מטלטלין ורק בעת הלקיחה היו לו מטלטלין וע"ז שפיר הסברא דלא יוכל לומר הנחתי לך מקום דהרי היו יכול להבריחם ולמוכרם וכמו שבאמת אין לו עכשיו וע"כ משועבד לו הקרקע ולפ"ז מיושב הקושיא דכאן ממנ"פ אם אין לו כעת המטלטלין א"כ מה נ"מ כמו שאמר לענין קרקע ול"ש שמעמידה בפני בע"ח ואם יש לו מטלטלין לא יוכל לומר הנחתי לך מקום אך באמת פשטת לשון המהרש"א אינו מורה כן ואף ביש לו כעת המטלטלין ג"כ לא יוכל לומר כן וצ"ל דטעמו דבאמת כל הטעם הא דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש ב"ח נראה בש"ס גיטין דף נו"ן דהוא מפני ת"ה וע"כ אבעיא שם במתנה מאי ולפ"ז בשלמא בקרקע שפיר שייך ת"ה דבכ"מ שהוא הארץ לעולם עומדת אבל במטלטלין דהי' יכול למוכרם ולהעלימם וא"כ אדרבא מרויח עכ"פ שיש לו ליקח מטלטלין עכ"פ מה היו עושה אם הי' מעלים המטלטלין וע"כ נחית לזה אם הבע"ח יקח הקרקע יקח הוא מטלטלין ואין לו פסידא רק הקרקע אבל חובו לעולם הוא על המטלטלין ולפי"ז זהו בלוקח באחריות אבל בב"ב שם דמיירי שלא באחריות וא"כ יהי' לו פסידא מכל וכל שפיר שייך ת"ה ויוכל לומר הנחתי לך מקום ביש לו מטלטלין ושפיר פריך וע"ד הפלפול יש לומר דכל טעמו של המהרש"א הוא דכיון דהבע"ח לא סמך על מטלטלין דיכול להבריחם וסמך על הקרקע טפי והוא לקח שעבודו לכך לא יוכל לומר הנחתי לך מקום ולפ"ז כאן דבאמת יצאו מערערין על השדה שגזולה היא ובא המוכר ומעיד וע"ז פלפלו בש"ס אם יכול להעיד ולפ"ז עכ"פ בעת שבאין לערער יותר סמך הבע"ח על המטלטלין מהקרקע דאולי אינו שלו כלל וגם לא יוכל לטעון שלקחת שעבודי דאם נימא דהמוכר נוגע בזה א"כ שוב אין לך שיעבוד בבירור על הקרקע דאולי גזולה ואינו שיעבודו והמטלטלין בודאי שעבודו אף מה שקנה אח"כ דמיני' ואפילו מגלימא ושפיר יכול הלוקח לטעון שעבודך על המטלטלין יותר מעל הקרקע שלו ובשלמא בקרקע לא יוכל לטעון כן דא"כ עכ"פ אינו שלו וגזולה היא ומה נ"מ ללוקח אם היא של הנגזל או של הבע"ח אבל כל שיש לו מטלטלין שפיר יוכל לטעון להבע"ח דמנ"ל דשיעבודך על הקרקע דהקרקע הוא ספק והשיעבוד של המטלטלין בודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי וז"ב ודו"ק ובגוף דברי המהרש"א נראה לפע"ד דתלוי במחלוקת הפוסקים אם שעבודא דאורייתא דאם נימא דש"ד א"כ מה"ת משועבדין גם מטלטלין דנפקא לי' מיוציא אליך את העבוט החוצה וכמ"ש רשב"ם דף קע"ה וא"כ ממילא אף שהפקיעו חכמים השיעבוד אבל בשטר כל דנשאר השעבוד מטלטלי וקרקע שוה ושפיר יוכל הלוקח לומר הנחתי לך מקום אבל אם נימא דשל"ד ורק מדרבנן משתעבד שפיר אמרינן דשעבודו דוקא על קרקע דסמך דעתו ולא על מטלטלין וא"י לומר הנחתי לך מקום ובזה יש לומר דקושית הש"ס בב"ב הוא למ"ד ש"ד ושפיר מקשה אך ז"א דהרי שם שמואל בעל מימרא זו והוא ס"ל שעבודא לאו דאורייתא וא"כ מה מקשה וע"כ דליתא לסברא זו ומחוורתא כמ"ש למעלה ודו"ק.