שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קפ״ז (ח׳)

שוב ראיתי בשיטה מקובצת לדקדק למה נקט דוקא בחמישי לא ולא בשאר הימים ולפמ"ש א"ש ודו"ק היטב בכל מ"ש כי המה דברים נפלאים ת"ל והנה שאלני אחד מתלמידי דלפי דברי הר"ן שכתב לישב שיטת רש"י בהא דתקנו דבתולה נשאת ליום רביעי שעי"ז יבואו עדים והקשו התוס' דא"כ מה מדייק דפ"פ נאמן דלמא לכך תקנו שמא יבאו עדים וכתב הר"ן דאם לא הי' נאמן לא הי' ריעותא כלל ולא צריכין למשקל ולמטרי כלל ע"ש וע"ז הקשה דא"כ בהא דמשני לא דקא טעין טענת דמים והקשה מזה הר"ן על הרי"ף דסבר מוכ"ע פתחה סתום ולכך לא הוה ס"ס דא"כ בטענת דמים שוב הוה ס"ס וע"ז הקשה דהא אכתי שייך טעמו של רש"י שמתוך כך יבואו עדים והשבתי דגם בזה שייך סברת הר"ן דבשלמא כשידענו שנבעלה רק שהספק תחתיו או אינו תחתיו או ברצון או באונס עכ"פ ראינו ריעותא דבעילה שוב צריכין לדרוש ולחקור ע"ז ושמא יבואו עדים אבל כל שנוכל לתלות דמוכ"ע וממילא הוה ס"ס ושריא שוב ל"צ למשקל ולמטרי כיון דמותרת משום ס"ס בין באשת ישראל בין באשת כהן וא"צ למשקל ולמטרי כלל דהא לא ראינו ריעותא כלל דשמא אין כאן ביאה כלל רק דמוכת עץ הוא והוה כמו לא בקי בפ"פ ועדיף מיניה דשם עכ"פ ספק הוא דשמא באמת בקי וכאן מהראוי לתלות במוכת עץ וחזקת כשרות וחזקת הגוף וז"ב ובגוף קושית הר"ן על הרי"ף אמרתי דבר נחמד דהנה באמת מ"ש הרי"ף הס"ס לענין פ"פ וכן הר"ן לענין ט"ד הס"ס דמכ"ע קשה הא לא הוה מתהפך דאת"ל תחתיו שמא מוכ"ע א"א לומר והפר"ח בסי' ק"י בכללי הס"ס הרגיש בזה וע"כ צ"ל כמ"ש הש"ך שם דמתחלה יש לדון שמא לא הי' כאן ענין ביאה כלל דשמא מוכ"ע היא ומנין לנו לחדש ענין ביאה כלל וא"כ אותו ספק קודם ושפיר הוה ס"ס ולפ"ז נראה לי ברור דזה דוקא אם מוכ"ע שכיח א"כ שייך למתלי במוכ"ע ומתחיל הס"ס אבל אם נימא דמוכ"ע ל"ש א"כ ניהו דלענין ס"ס מצרפינן אף מלתא דל"ש כמ"ש התוס' בסוגיא דפ"פ לענין אונס דל"ז אבל עכ"פ ל"ש לומר דיש לדון שמא לא הי' כאן ביאה כלל דז"א דבאמת אינו ספק שקול ויש לומר דעפ"י רוב לא הוה מוכ"ע והי' כאן ביאה ודי לנו שנצרף לס"ס ועכ"פ מתהפך לא הוה דכל שאתה מתחיל בספק תחתי' שוב לא מתהפך אברא דלפ"ז צ"ב א"כ למה הוצרך הרי"ף לחדש לענין פ"פ דמוכ"ע פתחה סתום והא בלא"ה לא היה ס"ס המתהפך אך נראה דבפ"פ שוב זה הספק אין הספק ברור דשמא אינו בקי בפ"פ כלל שוב הספיקות שקולין וא"כ י"ל דלמא היא מוכ"ע דאין כאן בירור על הביאה כלל והו"ל ספיקות שקולין ושוב יש להתחיל בספק מוכ"ע תחלה משא"כ בט"ד דהוא טענה מבורר וא"כ שוב הוה ספק תחתיו יותר ספק מספק מוכ"ע וא"כ לא הוה מתהפך ודו"ק היטב.