שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קפ״ז (ו׳)

עוד נ"ל לדחות ראית התוס' דהנה באמת הפ"י צווח ככרוכיא היאך אפשר להוציא ממון בס"ס הא הו"ל כמו רוב דלא אזלינן בתר רוב בממון וה"ה בס"ס ובחידושי הארכתי בזה וכעת נ"ל דהנה הטעם דאין הולכין בממון אחר הרוב הוא משום דהמיעוט מצטרף לחזקה ואתרע לה רובא כעין דאמרינן בב"מ סמוך מיעוטא לחזקה רק דבאיסור לא אלים כ"כ החזקה ואינו רק מדרבנן משא"כ בממון דחזקת ממון אלים טובא א"כ שפיר אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע לה הרוב לגמרי ולפ"ז נ"ל דבשלמא כשטוענת משארסתני נאנסתי שפיר יש לה ס"ס דא"ל דנצטרף המיעוט מכל ספק בהדי החזקה דז"א דכבר נודע מ"ש באחרונים ומטו בה משמא דשטה מקובצת בסוגיא דפ"פ דשני מיעוטים שאינן מענין אחד ל"ש להצטרף וא"כ נגד כל מיעוט יש רוב נגדו עד"מ ספק תחתיו ספק אינו תחתיו ספק באונס ספק ברצון דכבר כתבו התוס' דרוב דרצון ל"ח רוב גמור כל שיש ס"ס וא"כ כיון שאינו רוב מה תאמר להצטרף עכ"פ המיעוט דרצון עם החזקה דז"א דהא כאן איכא רוב נגדו דהמיעוט דאונס עכ"פ מצטרף לספק דאינו תחתי' והו"ל רובא וא"כ שוב א"א להצטרף עם החזקה דממון והשני מיעוטים אינם מענין אחד דזה ספק תחתי' וזה ספק רצון וז"ב ומעתה זה לענין משארסתני נאנסתי אבל לענין ספק בקי בפ"פ וספק באונס שפיר אמרינן דלא חשיב ס"ס דהמיעוט שלרצון מצטרף לחזקת דממון ול"ש כאן לומר דבאונס מצטרף עם ספק שמא אינו בקי בפ"פ דא"א להצטרף שמא הי' אונס לאינו בקי בפ"פ דזה מורה שלא נבעלה כלל ואיך נצטרף עם ספק אונס דעכ"פ הי' נבעלה וע"כ מתורת ס"ס אתה בא לדון כיון דיש שני צדדין להיתר הו"ל רוב ובזה לא מועיל בממון דאין הולכין בממון אחר הרוב וגם לפמ"ש הריב"ש סי' שע"ג לחלק בין היכא דאנו באין לדון מתורת רוב אז שייך לומר סמוך מיעוטא לפלגא ובין היכא דבא לדון מתורת שני צדדין להתיר ע"ש וא"כ בשלמא היכא דיש שני ספיקות שיכולין להצטרף ואנו דנין מכח רוב בזה לא מועיל בממון דבממון לא אזלינן בתר רוב אבל היכא דאנו באין לדון מכח שיש שני צדדים להתיר המסייע לה בזה לא אזלינן בתרי' ומועיל מתורת ס"ס ובזה יש לישב הרבה קושיות של הפ"י שם בכלל הזה ע"ש אבל עוד לא נתחוור לי החילוק הלז לגמרי ע"כ דברי מעטים עוד נ"ל דכאן לענין הכתובה מקרי ס"ס משם אחד דמה נ"מ אם בשביל שאינו בקי או שהי' באונס דבשלמא לענין איסור לבעלה איכא כמה נפקותות ביניהו וכל שאחד מתיר יותר מחברו לא מקרי שם אונס חד כמ"ש המרי"א לענין בכור משא"כ לענין ממון ובשלמא במשארסתני נאנסתי דנ"מ לענין מנה ומאתים א"כ ספק אחד מגיע יותר הנה א"כ הוה כמתיר יותר משא"כ באם נימא שאינו בקי בפ"פ כל דלענין איסור אין נ"מ מקרי שם אונס חד ול"ש ס"ס בממון וז"ב ובלא"ה נראה כיון דס"ס באתחזיק איסור ל"מ כמבואר סי' ק"י א"כ ה"ה באתחזיק ממונא דחזקה דממונא אלים ביותר ול"מ ס"ס במקום חזקת ממון ואף די"ל דבכתובה דאתחזיק חיוב דכתובה אתרע חזקת ממון ובזה היה מקום לומר דעכ"פ בברי ושמא ודאי נאמנת שהרי הט"ז בחו"מ סי' ע"ה כתב דכל הטעם דא"י אם פרעתיך דחייב משום דבברי ושמא באתחזיק חיוב הברי עדיף וא"כ ה"ה כאן והפ"י רצה לחדש מדעתו דבברי ושמא נאמנת אבל לא כתב שום טעם לזה ולפמ"ש א"ש מלתא בטעמא ודו"ק ומיושב כל קושיות הפ"י ובלא"ה יש להבין דאיך שייך כלל ס"ס הא אינו מתהפך דאת"ל ברצון איך שייך ספק אינו בקי ובאמת צריך להבין גם קושית התוס' דנימא ספק מוכ"ע ספק באונס דגם כן אינו מתהפך ואף דברי הרמ"מ מפאנו הובא בש"ך יו"ד סי' ט"י ל"ש בזה דלמה צריך לדון יותר על מוכ"ע מספק באונס ורצון לומר דספק שמא לא הי' כאן ענין בעילה זה הספק הוה כספק ביאה דמתחלינן בו ברישא זה דחוק והעיקר נראה דכיון דבפ"פ העיקר הנאמנות אף דלא יוכל להתברר היא רק בשביל דשויא אנפשי' חד"א וכל דאיכא לפנינו שני ספיקות ל"ש שויא אנפשי' חד"א וא"כ לא בעינן שיהי' מתהפך כלל וז"ב ובזה מיושב מה שיש להקשות דאף דנימא דלא בעינן ס"ס המתהפך היינו כששני הספיקות שווין ואף בלא הספק אחר הי' עכ"פ הספק אחד אבל כאן דספק באונס כל דליכא ספק אחר כתבו התוס' דמה שהרובא דרצון היה כנגדו רק בשתי הספיקות לא היה רוב וא"כ זה הספק מצד עצמו לא היה ספק רק בשביל הספק אחר א"כ בכה"ג ודאי לא מקרי ס"ס דאינו מתהפך כלל ואינו נחשב לבדו אף לספק כלל והיא קושיא נפלא' ולפמ"ש א"ש דעכ"פ לא שויא אנפשא חד"א בכה"ג וז"ב ולפמ"ש מיושב דברי הרי"ף הנ"ל דלענין טענת דמים שוב לא מקרי ס"ס דהא אינו מתהפך ומיושב קושית התוס' דלענין הכתובה שוב לא מקרי ס"ס דהא אינו מתהפך משא"כ במשארסתני נאנסתי דהוא מתהפך ויש לישב בזה כמה קושיות ואכ"מ. והנה דרך אגב אזכיר מה דשאל אותי הרב החריף מוה' אברהם ני' ראש ישיבה דק' הורדנא בהא דאמרו האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני והשבתי דעכ"פ כל שלא אמרה כלל היתר מותר אף לכהנים וכעת אסורה לכהנים וא"כ אולי מפסדת בזה יותר עוד רציתי לומר דהו"מ ליטען פלגש הייתי לשיטת הפוסקים דפלגש מותרת אף להדיוט ועיין בטוש"ע אהע"ז סי' כ"ו ומיהו גם פלגש גנאי שאינה אשה גמורה אבל באמת העיקר נראה דמ"מ למה אמרה א"א הייתי וגרושה אני הי' לה לומר גרושה אני בלבד וכיון דטענה מקודם אשת איש הייתי פלגינן דבורא ואמרינן דעל אשת איש נאמנת ואינה נאמנת להתיר עצמה רק משום דהפה שאסר הוא הפה שהתיר ועיין שיטה מקובצת דכתב דיש לה מיגו דפנויה אני ולפע"ד צ"ע דא"כ תפסיד כתובתה אם תאמר פנויה אני וכמ"ש ודו"ק.