ובזה י"ל הא דאמר שם לקמן לא בטענת דמים והקשה הר"ן על הרי"ף דלשיטתו בט"ד יש ס"ס ולפמ"ש א"ש דבט"ד דקים לי' שוב לא מועיל ס"ס דאדעתא דהכי לא קדשה ובזה י"ל הא דאמר שם אי למיתב לה כתובה והקשו בתוס' דאמאי תפסיד הכתובה הא איכא ס"ס ע"ש ולפמ"ש א"ש דלענין הכתובה שוב יקשה קושית המח"א דהא טוענת בתולה אני וכאן ל"ש תירוצו דמשועבדת היא לו דלענין שעבוד היא באמת משועבדת לו ורק לענין ממון ובממון הודאת בע"ד כמאה עדים דמי ושפיר מפסידה הכתובה וז"ב ובזה יש לומר הא דאמר ניתיב לה והקשו האחרונים הא איכא פסידא דלקוחות ולפמ"ש א"ש דבאמת הלקוחות בדין יפסדו דהא איכא ס"ס וכקושית התוס' וא"ל דאיכא הודאת בע"ד דאיך שייך הודאת בע"ד נגד הלקוחות ועוד דאם יתקרר דעתו ולא תהי' הודאת בע"ד כלל דלא יתבע כלל ושוב מועיל הס"ס וז"ב מאד.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קפ״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.