שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קפ״ו (ו׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה יש לישב קושית התוס' בעירובין שם בהא דאמרו אמר שני ערכי עלי מהו כיון דבבת אחת תפסו כהדדי וכתבו התוס' דמיירי ע"כ שמעריכין ביחד דאי בזאח"ז לא גרע מאלו היו מאוחר דמה שגבה גבה ובאמת דברי התוס' תמוהים לכאורה דא"כ כל שאינו בזאח"ז גם בב"א אינו ואף דיש לישב עפ"י דברי התוס' בגיטין מ"ב בשם הרשב"ם ובתוס' בכורות דף ס' כתבו בזה כלל מחודש והארכתי בזה בתשובה מ"מ פשטת הענין דחוק ולפמ"ש י"ל כיון דאמר שני ערכי עלי וא"כ הוא נתן לשניהם ל"ש בע"ח מאוחר שקדם וגבה דהא אסור ליתן לו ובפרט אם נימא דמיירי במטלטלי והבע"ח עצמו לא נתן לו וזה דקמבעיא לי' ודו"ק היטב והנה הא דאמרו במשנה כתובות צ"ד השני' מוציאה מן הלוקח והראשונה מיד השני' הקשו הקדמונים דמכאן מבואר דבע"ח שקדם וגבה מה שגבה לא גבה ולכאורה רציתי לומר דע"כ לא אמרו זאת רק באם הי' יכול הבע"ח הראשון לגבות ולא גבה דאז י"ל דמה שגבה השני גבה אבל כאן לא יכול הראשון לגבות דהא הראשונה כתבה דו"ד אין לי להלוקח ולא יכלה לגבות וא"כ ל"ש בזה מה שגבה גבה אלא שצ"ע בדף צ"ד גבי נמצאת שאינה שלה ועיין בשיטה מקובצת בדף צ"ה מ"ש בזה ועיין ב"ק דף ל"ג ש"מ ב"ח מאוחר מה שגבה גבה ובשיטה מקובצת יש אריכות דברים בזה ולא נפניתי כעת.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.