שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קפ״ו (ג׳)

והנה התוס' הקשו ר"פ מי שהיו נשוי בהא דאמר ש"מ בע"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה דמה סברא היא זו דלא יהי' עדיף מלוקח דהמוקדם חוזר וגובה ממנו ולפע"ד נראה דהנה הר"ן כתב דב"נ ורבנן דפליגי אי מה שגבה גבה תלוי אי שעבודא דאורייתא דאם שעבודא לאו דאוריית' מה שגבה גבה ולכאורה צ"ב מה סברא הוא דממנ"פ אם שעבודא לאו דאורייתא א"כ לית בו משום שעבוד א"כ למה בתחלה יהי' מוקדם קודם הא הוה כמו מטלטלין דאין בהם דין קדימה אך נראה דהנה הרמב"ן בחידושיו סוף ב"ב כתב בביאור הענין דשעבודא לאו דאורייתא מה דיורדין לנכסיו הוא לפי דפריעת בע"ח מצוה וכופין ומכין אותו עד שתצא נפשו ולכך כיון דכתיב ואהבת לרעך כמוך ודרשו ברור לו מיתה יפה וא"כ אנן יורדין לנכסיו ומגבינן לבע"ח ודטבא עבדינן ליה ע"ש ולפ"ז נ"ל כיון דשעבודא ליכא על נכסיו רק משום המצוה דפריעת בע"ח א"כ אם קדם וגבה מאוחר שפיר מה שגבה גבה דהב"ד לא יוכלו להגבות לראשון דבאמת אין לו שעבוד והוה כמו מטלטלין דאין שייך בו דין קדימה רק דלכתחלה מגבינן להראשון שכל ששעבודו קודם א"כ כל שאינו רוצה לשלם מכין אותו עד שתצא נפשו דזה מצוה קודמת וא"כ דטבא ליה עבדינן ליה מה דיורדין לנכסיו אבל כל שקדם המאוחר וגבה ל"ש מכין דמה פשע זה במה שגבה הבע"ח המאוחר קודם ונטל שעבודו של זה והוא עומד וצווח דרצונו לקיים המצוה רק שאין בידו ועיין נו"ב מהד"ת חלק חו"מ סי' ל"א ובבית מאיר בסי' ק"ב בא"ע שעפי"ז יש לקיים התקנות הארצות שהביא הב"מ שם ועיין מהרי"ט חלק אהע"ז סי' ח' שהאריך הרבה בענין הלז ועיין בקצה"ח סי' פ"ג ס"ק א'.