שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קפ״ה (ב׳)

והנה בגוף הקושיא דלמה לי שני עדים הא בע"א סגי ועד המסייע פוטר וכ"כ בשם הרא"ש דהתורה אמרה במקום שיש רואה צריך להביא ראיה ולא סגי בע"א לא נתבאר הטעם בזה אמנם נראה דהנה זה ודאי דע"א אינו קם רק לשבועה וכדרשת חז"ל לא יקום ע"א באיש לכל עון ולכל חטאת לכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא לשבועה ולפ"ז נראה לי כיון דכתיב אין רואה שבועת ד' תהיה בין שניהם הא במקום שיש רואה יביא ראיה א"כ כיון דהתורה אמרה דהשבועה אינה רק במקום שאין רואה אבל במקום שיש רואה לא אמרה תורה ענין שבועה רק בעינן רואה וכל שלא גילתה התורה בזה שבועה שוב אין ע"א מועיל דרק לשבועה הוא קם ושבועה ל"ש רק במקום שאין רואה וא"כ לא שייך בזה עד המסייע לפטור דהא במקום שיש רואה לא אמרה תורה שבועה וכל שאין שבועה שוב לא שייך בי' ענין ע"א וז"ב כשמש וזה דחידש איסי. ואם חומה הוא נבנה עליה טירת כסף בזה נתבאר שיטת הרמ"ה בטוש"ע סי' קפ"ז דאיסי לא אמר רק בשומרין ולא בשאר הלואה ולא נודע טעמו ולפמ"ש א"ש דבאמת א"א לומר דבמקום שיש רואה יביא עדים דיקשה למה לי שני עדים בע"א סגי אף אם הי' מודה במקצת עד המסייע פוטר דא"ל דלא שייך ענין שבועה דז"א דקרא דאין רואה שבועת ד' תהיה בין שניהם לא אמרה תורה רק בשומרין אבל בשאר דברים לא אמרה וא"כ למה לי עדים דבכ"ה פטור לגמרי ובמודה מקצת סגי בע"א ולכך דוקא בשומרים הוא דחידשה תורה ובזה נראה לפע"ד הא דאמרו שם אין כאיסי וס"ל כוותי' ולכאורה למה לו להאריך כל כך דס"ל כאיסי ולפמ"ש יש לומר דהנה באמת הי' מקום לומר דדרשת איסי אמת דדוקא באין רואה הוא דאיכא שבועה אבל כשיש רואה אף ע"א הוה עד המסייע לפטור אבל איסי לא ס"ל כן והוא ס"ל דכשיש רואה יביא ראיה וראיה היינו שני עדים ועיין ב"מ דף ד' ולכך אמר אין כאיסי וס"ל כוותי' והיינו דבעי דוקא ראיה דהיינו שני עדים ודו"ק ומזה מוכח כדברי הש"ך בסי' מ"ו ס"ק ק"ט ובסי' ע"ה ס"ק מ"ח שכתב דדעת הרמ"ה דעד מסייע פוטר דלא כב"ח יעו"ש ובגוף הקושיא דלמה לי שני עדים בחד סגי ולפע"ד דבמקום שיש רואה אין ע"א נאמן שראה דהוא מעיד נגד הקול דמסתמא אם הי' כדבריו הי' יודעים עוד אנשים ומדאין כאן רק ע"א ומסתמא אינו אמת ודו"ק ולפ"ז זהו בשומרים דמסתמא הי' יודעים אבל בהלואה וכדומה דדרך לעשות בצנעא שוב סגי בע"א דאינו נגד הקול וא"כ ל"ש שבועת ד' תהי' בין שניהם דוקא באין רואה דאף ביש רואה סגי בע"א וכמ"ש ודו"ק.