שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קפ״ד (ב׳)

ודרך אגב אזכיר מה דנשאלתי מתלמידי הבחור השנון מו"ה שמואל ביק ני' במ"ש בחו"מ סי' רצ"ג ס"ד די"א דאפילו לא הוחזק כפרן אלא שהיה רגיל בעל הפקדון להפקיד לזה שהופקד אצלו עתה באחרונה והוא מהר"ן ספ"ק דגיטין וע"ז הקשה דאמאי כתב בלשון י"א וגם הר"ן בעצמו כתבו מצד הסברא והלא הוא ש"ס ערוך בב"מ ל"ו גבי האי סבתא דכל דרגיל להפקיד אצלה לא מקרי פשיעה אף לגבי שומר שמסר לשומר ע"ש והשבתי כמו רגע דהנה לפמ"ש מהר"י וויל הובא בב"י סי' צ"א דבעי שיפקיד אצלה תמיד כמו דאמרו בהך סבתא דהרי רגילי להפקיד אצלה בכל יום א"כ אף שלא קי"ל כן כמ"ש הב"י שם ובבדה"ב שם עכ"פ מן הס"ס אין ראיה ולכך כתב הר"ן מצד הסברא אמנם בלא"ה ל"ק דשם לא מקרי פשיעה ויכול השומר השני לשבע אבל כאן לענין שא"י לחזור בו ואפ"ה מחויב באחריות הו"א דיכול זה לומר איני רוצה לחייב באחריות ואני רוצה לחזור בו וז"פ ועיין קצה"ח שהאריך למה יתחייב באחריות והמעיין במלמ"ל פ"ד משאלה ימצא דזה מחלוקת הקדמונים ובאמת הר"ן לא ס"ל כשיטת הפוסקים שמביא בקצה"ח והש"ע אינו סותר עצמו כמו שמחלק המלמ"ל ודו"ק היטב.