שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קפ״א (ג׳)

והנה בשובר שנכתב שמבטל כל שטר אם נכלל גם שטר שלא הגיע זמנו לפרוע דעת הריב"ש סי' ת"ד דמבטל כל שטר אף שלא הגיע זמנו ואף באם השובר והשטר נכתבו ביום אחד אף דאמרו דלפריעה בת יומא ל"ח כאן חיישינן דניהו דל"ש שפרע מ"מ יש לומר שמא אירע שפרע לכך מבטל ואף אם לא נודע אם המחילה קדם או השטר קדם יד בעל השטר על התחתונה ובאמת שלפע"ד ביום אחד מגרע גרע טפי דהנה כבר כתבתי דהא דאמרינן חזקה אאפבתו"ז הוא דוקא משום חזקת חיוב ולפ"ז לפי מה שנראה מדברי התוס' ב"מ דף כ' ד"ה שובר וכן מבואר בהדיא בדברי הרמב"ן והר"ן בסוף גיטין גבי גט שאין עליו עדים דלדידן דאין כותבין שעות ולא ידענו מתי נמסר אינו גובה רק מסוף היום וא"כ לא התחיל החיוב עד סוף היום וא"כ הרי כבר אתרע החזקת חיוב דהרי כתב לו שובר והשובר והשטר הם מתחילין מזמן אחד וא"י לגבות ול"ש חזקה אאפבתו"ז אמנם לכאורה היה נראה דאם נימא דחזקה דאאפבתו"ז הוא מכח הסברא שוב כל שנכתב ביום זה פשיטא דהוה חזקה אלימתא דלפריעה בת יומא לא חיישינן ואדרבא אף לאביי דאמר כי היכא דלא לטרדן בכה"ג שלוה בו ביום היאך שייך דלא לטרדן והרי לוה היום ולא הי' לו ללות אם היו מתיירא שלא לטרדן ולפריעה בת יומא בודאי אף לאביי לא חייש ושוב הוה חזקה מכח סברא.