שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ק״פ (ג׳)

אח"כ למדתי עם תלמידי אהע"ז סי' פ"א ולמדתי קצת סוגיא דהמקדיש מעשה ידי אשתו וארשום קצת בקיצור במ"ש התוס' ד"ה מאי לאו בניזונית דכל שמעל' לה מזונות ומעה כסף ודאי יכול להקדיש והוא תמוה דסוף סוף לא היה חלות להקדש דהיו יכולה להפקיע השיעבוד ולומר איני ניזונית ופירשתי דהכוונ' לר"מ דס"ל אדם מקדיש דשלב"ל וא"כ חזינן דאף דאינו בעולם כלל ואין לו חלות כלל אפ"ה יכול לחול בעת שימצא מקום וה"ה כאן גם ברישא כל שלא אמרה איני ניזונית לא שייך להפקיע הדיבור ויש לו חלות ולפ"ז לדידן לא חל אף בניזונת ומצאתי בח"מ שם ס"ק א' שגם הוא הבין דדברי התוס' אינם רק לר"מ אבל לא ביאר הטעם ולפמ"ש הטעם מבואר ובאמת אם נימא דגם לר"מ אינו חל כיון דיכול להפקיע ע"י שתאמר איני ניזונית ולפ"ז במותר דא"י לומר איני עושה ואיני ניזונית ל"ש זאת כמ"ש ר"י בטור סי' פ' א"כ מיושב קושית התוס' ד"ה א"י דלמ"ד מחיים קדוש ל"ק אמאי עושה ואוכלת משום דיכול להפקיע אבל לענין מותר לא שייך זאת אבל התוס' לשיטתם דס"ל דגם לענין מע"י לר"מ חל כ"ז שלא הפקיעה ולכאורה יש לעיין כיון דהוא הקדיש סתם המע"י והמותר יחול בכולל כיון דעל המותר א"י להפקיע גם על מע"י יהיה חל אבל ז"א דכל שאמרה איני ניזונית מ"מ הפקיעה נדרו והקדישו ועכ"פ כל שלא אמרה והוא מעלה לה מזונות ומ"כ בודאי ל"ש לומר דיכולה להפקיע דעכ"פ יש לה חלות בכולל ויש לעיין אם כשאמרה אח"כ איני ניזונית איך שייך בזה נדר שבטל מקצתו לפי מה דמבואר בסי' רנ"ט דכשהתיר לו אחר לא שייך נדר שבטל מקצתו ומכ"ש כאן ודו"ק היטב.