שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קע״ט (ה׳)

והנה להפירוש הב' שפירש שהי' חק לעכו"ם דלא ידליקו ביום אידם רק בבית ע"ז אפשר כיון דהגזרה הי' כוללת גם על גוים א"צ להרג כמבואר סי' קנ"ז וגם דהוה קצת להנאתם ולכבודם שלא יהי' חשך רק במושבותם ולכך א"צ ליהרג ודו"ק. ודרך אגב אזכיר מ"ש התוס' במגלה דף ה' ע"ב ד"ה ובקש שכתבו דרצה לעקר מתשעה לעשרה כדאמר ר"י אלו הייתי שם הייתי קובעו בעשירי ובשו"ת בית אברהם במנחה בלולה בסוף הספר הביא בשם בני חייא שהקשה מהא דפריך בריש מגילה אי ס"ד דאנשי כנה"ג י"ד וט"ו תיקן והא תנן אין ב"ד וכו' הרי דאף בעקירת זמן שייך לומר אין ב"ד יכול לבטל ולפע"ד נראה עפמ"ש למעלה בשם השיטה דכל שנשתנה הענין ויוכל להיות שגם אם היו הב"ד הראשון רואים שנשתנה הי' מתקנים כן ל"ש אין ב"ד יכול לבטל ולפ"ז באמת מה שחדשו התוס' דרצה לקבעו בעשירי הוא משום דר"י דעיקר שריפה הי' בעשירי אף דרבנן אמרו דאתחלתא דפורענותא עדיפא נראה לפע"ד דבר נכון דבאמת אז הי' אין צרה ואין שלום כמ"ש התוס' שם ד"ה ורחץ רק דמ"מ אבותינו קבלו עליהם ולפ"ז כיון דאין עושין רק מחמת קבלת אבותיהם שהי' אז יום צרה ותוכחה א"כ שוב מהראוי לעשות בעשירי שהי' אז יום צרה גמורה משא"כ בתשיעי שלא הי' רק אתחלתא וכיון דכעת אין צרה א"צ לעשות אז היכר להצרה קלה רק להצרה גמורה ודו"ק כי זה דבר חדש הן אמת דבפשיטות ל"ק כאשר אמרתי בראשית ההשקפה דכל שהי' אז ג"כ סברא לעשות בתשיעי ל"ש עקירה ודוקא במגילה דרצו להוסיף על התקנה ולהקדים ימים זה נראה כעוקר אבל באם דנין על אותו הזמן עצמו אם בתשיעי או בעשירי ור"י אמר שהי' קובעו בעשירי פשיטא דלא מקרי קדימה וכעין זה כתוב בגליון הש"ס במגלה שם אך אי קשיא הא קשיא דהרי בהא דאמרו במגלה דף ה' דאקדומי פורענותא לא מקדמינן הקשה הא"ר והט"א דבלא"ה כל שא"י להיות בתשיעי מה ראוי לעשות בעשירי כמו שרצה ר"י לעשות בעשירי וכתבתי בחידושי כמה תירוצים ובאחד מהם דבאמת דוקא בהמ"ק הראשון הי' עיקר השריפה בעשירי אבל השני הי' עיקרו בתשיעי ור"י לא אמר רק אלו הי' בזמן בהמ"ק הראשון הי' קובעו בעשירי אבל אנן דעיקר אנו עושין למה שהי' בזמן בהמ"ק כמבואר בשו"ת תשב"ץ באורך א"כ פשיטא דאין מקום לקבעו בעשירי וא"כ איך כתבו התוס' דרבי רצה לקבעו בעשירי והיא קושיא נפלאה אמנם לפמ"ש יש לישב דכיון דאין צרה רק שאין שלום ואנו קובעים רק מחמת קבלת אבותינו בכה"ג ל"ש לומר דאנו נמשכין אחר חורבן שני דבאמת אין צום ואין שלום וא"כ נוכל לעשות בעשירי דחורבן בהמ"ק הראשון עדיף אמנם בגוף הדבר שכתבו בתו' דרצה לקבעו בעשירי הוא תמוה דלמה רצה לעשות להיפך מהחכמים שקבעו בתשיעי ובשלמא אם רצה לעקור לגמרי י"ל כיון דלא היו צום ולא שלום רצה לעקור אבל לעקור מתשיעי ולקבעו בעשירי למאי נ"מ בפרט שאינו רק לזכר שעשו אבותינו כיון שהי' אז אין צום וא"כ טפי עדיף לעשות כאשר עשו אבותינו אך נראה לפע"ד דבר נכון דרבי באמת רצה לעקור לגמרי רק שאין ב"ד יכול לבטל ולכך רצה מתחלה לעקור לגמרי דכל שנעקר מזמנו הקבוע לא חשיב כ"כ עקירה כיון שאבותינו הראשונים לא קבלו בעשירי וכעין זה כתב הר"ן בפ' בני העיר לענין קדושת בהכ"נ דכל שהפקיעו מקדושת הגוף לקדושת דמים שוב הוה קדושה קלה ויוכלו להפקיע לגמרי ע"ש וה"ה בזה וז"ב לפע"ד ובזה מיושב קושית הט"א שהקשה על התוס' דאיך אפשר שרצה לקבעו בעשירי והרי אח"כ אמרו שהי' המעשה בט"ב שחל בשבת ואפ"ה אמר רבי שכיון שנדחה ידחה אף שאז ראוי לקבעו בעשירי מכ"ש כשחל בחול שאין ראוי לקבעו בעשירי ע"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת רצה לעקרו לגמרי רק שלא יכול לבטל וכל שבטלו מזמנו הקבוע שוב רצה לעקרו לגמרי ולכך בט"ב שחל בשבת אמר רבי כיון שנדחה ידחה והיינו כיון שיש מקום לעקר תקנת אבותינו שוב נדחה לגמרי וז"ש טובים השנים מאחד והיינו דע"י שאמר לו שכיון שנדחה ידחה הבין שגם בחול רצה לעקרו לגמרי ודו"ק היטב כי הוא ענין נחמד.