שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קע״ה

בענין מכניס כלים טמאים למקדש להחריף מוה' מרדכי מאיש ני' מה שאמרת שהגיד לך לחכם אחד קושיא שראה כתוב באיזה ספר כת"י על רש"י עירובין ק"ד שפירש דהמכניס כלים טמאים למקדש ח"כ וע"ז הביא הספר הנ"ל בשם הגאון מוה' ח"כ ז"ל האבד"ק לבוב דש"ס מפורש בפסחים דף ע"ט דנטמא הסכין בטומאת שרץ דבשר הוא דמטמא לגברא לא מטמא וכו' מוטב יאכל בטומאת בשר בלאו ומבואר שאינו רק בלאו מחמת הבשר שנטמא אבל לא מחמת הכניסה למקדש והנה לכאורה עד שהוא מתמה על רש"י יתמה על הרמב"ם והראב"ד פ"ג מביאת מקדש הט"ז י"ז שכתבו דהמכניס כלים טמאים למקדש אינו חייב כרת אף בטמא הכלי טומאת מת וכאן מבואר דאם נטמא הסכין טומאת מת בכרת הוא דמתעביד והר"ש פ"ק דאהלות נרגש בזה וכתב דכאן קאי אליבא דר"מ דנחלק בנזיר וסבר דלא תהא טומאה זו קלה מן השרץ ע"ש וא"כ חייב כרת אמנם לפ"ז שוב אני מקשה יותר על שיטת רש"י דהרי התויו"ט פ"ד דנדה מקשה על רש"י דנדה שם וכתב דכיון דאחרים ס"ל בת"כ דגם כבוס בגדים ונשא עונו הוא בכרת ע"ש וכיון דסכין שנטמא במת אתיא כר"מ א"כ ממילא לדידיה גם בנטמא בשרץ הוא בכרת וצע"ג דבזה קשה על הרמב"ם והראב"ד ג"כ דלר"מ דנשא עונו קאי גם על כבוס בגדים שהוא בכרת שוב מה נ"מ בין טמא מת ובין טומאת בשר אך לפע"ד הי' נראה דבאמת מה שמכניסים הטומאה למקדש זה בודאי לא שייך לחיובא דהא הטומאה דחויה בציבור רק דבאמת עיקר הדחייה הוא רק בטמא מת אבל הטמאים אחרים אינם דוחים ולכך דוקא כשנטמא בט"מ דאז הטומאה דחוי' וכל שכבר נדחה שוב לא אכפת לן אבל כל שנטמא בשרץ ניהו דלענין זה נדחה הטומאה אף שהוא שרץ דעכ"פ טומאה נדחה בציבור אבל מ"מ לענין אכילה מוטב שיעשה בטהורים וז"ב ודו"ק ול"ק על כל השטות בזה.