שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קס״ט (ב׳)

ובזה נראה לפע"ד ליישב דברי הכל בו סי' מ"ג שהביא הב"י סי' קכ"ו שאם טעה הש"ץ ולא הזכיר יעלה ויבא בתפלה בקול רם שהאידנא שכ"א מתפלל לעצמו אם ש"ץ אמרו בלחש ע"צ לחזור כלל לא לראש ולא לעבודה שאינו חוזר ומתפלל בקול רם אלא משום קדושה וכן במשיב הרוח ובשאלה והב"י תמה עליו שגם בימי חז"ל היו מתפללים בלחש וחוזר הש"ץ בקול רם ובאמת כוונת הכלבו הוא שהאידנא שאין כאן מי שאינו בקי א"צ לחזרת הש"ץ רק שמנהג הוא לחזור בשביל קדושה וכן בספר שיח יצחק הספרדי על חגיגה בקונטרס תפלת כל פה שכ"כ בסי' קכ"ו אבל גוף הסברא לכאורה לא נודע מנ"ל זאת ולפמ"ש דלא הוה כמי שלא התפלל כלל רק שלא הזכיר מעין המאורע א"כ שפיר יש לסמוך בזה בחזרת ש"ץ דכל דחסר הפרט ממעין המאורע ע"ז לא תקנו שיחזור ויתפלל דחסו על טורח הציבור ומיהו לדינא לא קי"ל כהכל בו כמ"ש הב"י ובקונטרס הנ"ל שם אבל מ"מ מהכל בו סיעתא למ"ש.