הערני אחד שקושית השואל הרגיש בזה בשה"ג באלפסי פ' השוכר את הפועל וכתב שם שני תירוצים ושניהם דחוקים ומ"ש על מה שכתבתי דהוה מב"מ וע"ז הקשה דמה שעירב רוטב בקופה הרי היא תבלין והוה מבא"מ הנה כיון שיש מב"מ ג"כ הוי טעם כעיקר דאורייתא גם באינו מינו וגם י"ל דאף למ"ד טע"כ לאו דאורייתא היינו בסתם טעם אבל כיון דיש תבלין והיא דבר חריף אפשר דחורפי' מחליא לשבח והוי טע"ק דאורייתא:
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קס״ח (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.