שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קס״ז (ו׳)

ובזה יש לישב לנכון גירסת הספרים שהביא רש"י דמתני' בהו אפכא דרבי אמר דנראין דברי ר"י בשניער וכסה ותמה רש"י דא"כ גם רבנן אסרו החתיכה הראשונה ועד שתתן טעם אטפה קאי ולא פליגי באפשר לסוחטו כלל ועיין במהרש"א ז"ל הגירסא כלה ולפמ"ש א"ש דלכאורה צריך להבין דלר"י דמיירי בניער וכסה עכ"פ מיירי ברוטב א"כ אמאי לא נימא סליק כקושית התוס' והוה צריך לדחוקי ברוטב עבה ומלבד שזה דחוק אף גם דלפי מה שמבואר בחידושי רשב"א דף צ"ז יראה דהא דרוטב מקרי מב"מ בבשר תלוי אי אזלינן בתר שמא או בתר טעמא ולפ"ז לעיל דפריך על רבא י"ל דרוטב עבה הוה שוה בשמא דמקרי בשר כיון שהוא עבה אבל אכתי תקשי פלוגתא דר"י ורבנן אליבא דאביי דאזיל בתר טעמא אך לפמ"ש למעלה אי נימא דאפשר לסוחטו אסור א"כ כיון דמוקי לר"י דמיירי בשלא ניער לא בתחלה ולא בסוף רק דחיישינן שמא לא נזהר יפה וניער לבסוף וכל דאפשר לסוחטו אסור ל"ש לומר סליק להקל עי"ז דדלמא לא ניער באמת לגמרי וא"כ הוה לי' חם בחם בלי רוטב ואוסר שפיר כל החתיכות בלי רוטב והרוטב אינו מצטרף כלל לבטל משא"כ לרבנן ושפיר פליגי באפשר לסוחטו וז"ב ודו"ק. ובזה מיושב היטב הא דהקשה הרשב"א בהא דאמרו אי דנפל לרוטב רכה ה"נ והקשה דהדבר תימה דמי איכא למ"ד דלא אמרינן סליק בכה"ג דבשלמא בהך דפליגי חזקי' ור"י ביין נסך וכל דבר הניטל שייך לומר סברא דל"א סליק כיון דגוף האיסור נבלל שם ואי נמי חתיכת נבילה שאסורה מחמת עצמה שפיר י"ל דלא אמרינן סליק דהרי מוצא עכ"פ שם מינו ג"כ ונעשה גוף אחד ומה בכך שיש שם שא"מ ג"כ אבל כאן הך חתיכה שקבלה טעם איסור מהחתיכה הא א"א לה לקבל טעם רק ע"י רוטב וא"כ תיכף שקבלה הטעם הי' ע"י הא"מ דהיינו הרוטב ותיכף אמרינן סליק וע"ש ברשב"א שנדחק ולפמ"ש א"ש דבאמת בב"ח י"ל דחשיבי כגוף האיסור אם אפשר לסוחטו אסור ושוב י"ל דל"ש סליק ורק דלהס"ד לא ידענו זאת וא"כ שפיר אמר דאי ברוטב רכה ה"נ דאמרינן סליק והיינו משום דבאמת בב"ח להס"ד לא חשיבי כגוף האיסור אבל לפי האמת גם ברוטב רכה ל"ש סליק דאוסר מחמת עצמו בלי רוטב וא"צ להולכת הרוטב שיוליך האיסור בכלי וז"ב מאד מאד. ובזה מיושב המשך הלשון של הש"ס דפריך ומאי קסבר רב אי קסבר אפשר לסוחטו מותר אמאי חענ"נ אלא קסבר אפשר לסוחטו אסור ולכאורה אינו מובן הלשון דמה שיאט' להך דהכא וגם הא רב ור"י באמת ס"ל דאפשר לסוחטו אסור כדמייתי הפלוגתא ולפמ"ש א"ש דבאמת בהס"ד הוא ס"ל דאפשר לסוחטו מותר מדהוצרך לאוקמי ברוטב עבה ולכך הקשה שפיר אמאי חענ"נ וע"ז משני דבאמת אפשר לסוחטו אסור ושפיר א"צ לאוקמא ברוטב עבה דבלא"ה ל"ש סליק דא"צ להולכת הרוטב כלל וכמ"ש ובזה מיושב מה שהקשה הר"ן באלפסי ס"פ כ"ה דאמאי לא מקשה הש"ס הך קושיא גם בהך דרב בחולין דף ק' דשם בודאי אם אפשר לסוחטו מותר שוב מותר כלו ולפמ"ש א"ש דזה ודאי דרב כשמעתי' ס"ל דאמר בהדיא דאפשר לסוחטו מותר ורק כאן ע"כ לא אזל הש"ס כן ולא ידע מהך דרב דא"כ לא שייך סליק כלל וכמ"ש ודו"ק.