שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קס״ז (ב׳)

והנה בהא דאמרו בסנהדרין דף ד' דרך בישול אסרה תורה נדחק רש"י דזה לא מקרי בישול רק טיגון והתוס' דחו פירושו ולפע"ד הי' נראה דהנה מריש הוה קשיא לי דאיך אפשר דקאי על חלב בציירי והא כתיב שלשה פעמים לא תבשל וחד לאכילה והרי בלא"ה אסור בשביל חלב ומצאתי להכנה"ג בספרו חמרא וחיי על סנהדרין שהרגיש בזה אך לפע"ד הי' נראה דאם נימא כס"ד דאביי בחולין דבב"ח אף כי ליכא נו"ט נמי וא"כ הו"א דאסרה תורה חלב בצירי ואף כשלא נתן טעם נמי דמצד חלב בצירי לא נאסר רק משום בישול עם גדי אסור ובפרט אם נימא דלהס"ד חלב בקמץ וחלב אסור דהוה ס"ד דכיון דכי הדדי נינהו דרשינן תרוייהו ולא מקרי מכחשי אהדדי ועיין כנה"ג שם שצידד כן וא"כ דומיא דבשר עם חלב בקמץ כמו כן אסור עם חלב בצירי ומעתה שפיר משני דדרך בישול אסרה תורה ובעינן נותן טעם וא"כ א"א לומר דקאי על חלב בצירי דבלא"ה אסור דהא נתן טעם בו וגם מקרי ממש לפמ"ש הרשב"א בשם רבותינו הצרפתים הובא בב"י יו"ד סי' צ"ח ובזה מיושבין דברי היש מפרשים שהביאו התוס' שם ד"ה דרך בישול מקושית התוס' עליהם ודו"ק. והנה לכאורה היה נראה לי דבר חדש דאם נימא דדרך בישול אסרה תורה שוב מהראוי שיהי' אפשר לסוחטו אסור דבאמת הדבר צריך ביאור דאיך שייך אפשר לסוחטו אסור דהא סוף סוף ליכא בו שום טעם אך נראה דבאמת התוס' בנדה דף ס"א הקשו דלמה יבטל בב"ח בששים הא בכלאים אף חוט אחד באלף הוה כלאים ותירצו דשאני התם דל"ש נתינת טעם משא"כ בב"ח דדרך בישול אסרה תורה וכל דליכא נו"ט בוודאי בטל ועיין בש"ך יו"ד סי' רצ"ט ס"ק א' ולפ"ז נ"ל דזה הענין דאמרינן דאפשר לסוחטו אסור דכל דהחתיכה נאסרה ע"פ נו"ט והרי ל"ש לומר דהחתיכה קבלה טעם איסור מהחלב דהרי כל אחד לבדו היתר ורק בהתחברם יחד היא האיסור וא"כ כל שנאסרה והרי בב"ח בודאי לכ"ע חתיכה עצמה נעשה נבילה א"כ מה בכך שנסחט ממנו טעם החלב מ"מ אטו החלב לבדו הוא האיסור והא הבשר ג"כ האיסור וא"כ אף שיצא טעם החלב מ"מ החתיכה בודאי נאסרה ובזה דמי לכלאים דל"ש ביטול וז"ב בביאור הענין דאפשר לסוחטו אסור בב"ח ובשאר איסורים באמת להרבה פוסקים לא אמרינן אפשר לסוחטו אסור ולמ"ד אפשר לסוחטו גם בשאר איסורים היינו מדרבנן משום לתא דבב"ח וכמו חנ"נ דאינו רק מדרבנן משום לתא דבב"ח ובזה יש לישב קושיות התוס' בהא דאמרי אי חידוש הוא כי ליכא נו"ט נמי ופרש"י דהחידוש הוא דכל אחד בפ"ע שרי והקשו בתוס' דהש"ס דחי לה דכלאים נמי ולפמ"ש א"ש דבאמת צ"ב הא דקאמר כלאים נמי והא לא דמי דהרי בכלאים בזמן שחוט פשתן מעורב בצמר ומחתך אותו צד שאין החוט פשתן מעורב פשיטא דבטל וכמ"ש המהרא"י בשעריו הובא בש"ך סי' ק"ה ס"ק י"ז והרי בב"ח אם נימא אפשר לסוחטו אסור אף שיבא אליהו ויאמר שנסחט ממנו כל החלב מ"מ נשאר באיסור וא"כ שוב יש לו מעלה על כלאים דבכלאים כה"ג שרי אך לפמ"ש זה דווקא משום דבב"ח דרך בישול אסרה תורה א"כ כל שנתפשט הטעם בכל החתיכה ונאסרה שוב לא תוכל לחזור להיתרו ובכלאים ל"ש זאת דלא נתפשט הטעם ולכך אם נחתך אותו צד שאין בו הפשתן מותרת ועיין בעט"ז וש"ך סי' רצ"ט שם ובאמת מ"ש שם המהרא"י הובא בש"ך סי' ק"ה דלכך גם בב"ח אינו אוסר אם נגע בבשר אחר חם בלי רוטב דהוה כאלו יבא אליהו ויאמר דנחתך מהבשר חתיכה קטנה שאין בה שום טעם חלב כלל ע"ש לפע"ד הדברים תמוהים דלא גרע מאלו נסחט האיסור ממנו לגמרי ובא אליהו לנו ואמר דאין בו טעם כלל של חלב ויבש כעץ מטעם החלב אפ"ה אפשר לסוחטו אסור וא"כ גם בזה כל שלא הי' בו ששים בהחתיכה ונתפשט הטעם בכלו מה בכך דאין החלב הולך מחתיכה לחתיכה בלי רוטב הא הבשר עצמו נאסר וא"כ קשה טובא הא עדיף מכלאים וצ"ל דזה אינו חידוש דשאני כלאים דלא שייך לומר שנתפשט הטעם משא"כ בב"ח דנתפשט הטעם ועיקר החידוש הוא דכל אחד בפ"ע שרי וזה אינו חידוש דבכלאים ג"כ כל אחד בפ"ע שרי וז"ב. ולפ"ז זה לרבא אבל לאביי דס"ל דאף כי ליכא נו"ט נמי כל שעכ"פ משהו איכא אסור ושוב הו"ל חידוש דכל אחד בפ"ע שרי וא"ל דגם כלאים נמי דז"א דבכלאים כל שאפשר לסחוט האיסור כגון שיחתוך אותו צד שאין בו שום עירוב פשתן מותר ובב"ח אפשר לסוחטו אסור דאף כי ליכא נו"ט נמי בב"ח אסור וא"ל דשאני בב"ח דבטעם תלי רחמנא והרי נתפשט הטעם דהרי לאביי אף כי ליכא נו"ט נמי וע"ז משני רבא דדרך בישול אסרה תורה וא"כ כל דליכא נו"ט לא נאסר ולכך ליכא חידוש במה שכל אחד בפ"ע היתר ובהתחברם נאסר דגם כלאים נמי והא דאפשר לסוחטו אסור הוא ג"כ מטעם זה ועיקר החידוש דאי תרו ליה שרי ובישול אסור וז"ב ודו"ק היטב.