שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קס״ו

בא לפני הב"ד שני מעשה באחד שמכר בית וקבל ר' ר"כ לדראהן והתנה שתיכף בעת שיעשהו נקי ויהי' אונטאבלוצע מחוייב הקונה לתת לו ארבעה מאות רייניש כסף ובכל שנה שני מאות עד שלשה שנים אבל הקונה יקבל שכר דירות מיום שנתן לו שני מאות ר"כ דראהן והתנה המוכר באם שלא יסלק לו כלו יתן לו פריצענט מכל האלף כסף אף שיתן לו הארבעה מאות ר"כ והנה אירע שנמשך ולא יכול לתת לו אונטאבליצע עד זמן רב וכעת באו לדין וגם טוען שיתן לו רווחים והקונה טוען שלא עשה אתו היתר עיסקא והלה טוען שזה הי' בכלל המקח וכ"ז שלא יתן לו הד' מאות ר"כ המקח בטל ובאו לפני הדיינים לשאול חוות דעתי והשבתי משנתינו היא זו ערכין דף ל"ב גבי מוכר בית בבתי ע"ח ובב"מ דף ס"ד דהוה צד אחד בריבית ואף ששם הוא רבית במה שהלוקח אוכל פירות והמוכר הי' יכול לבטל המקח ואפ"ה קרי לי' צד אחד בריבית משום שהוא דרך מקח א"כ ה"ה להיפך אם המוכר א"י לבטל המקח הו"ל מקח גמור רק על תנאי שיתקיים התנאי וא"כ כל שלא יכול לקיים התנאי המכירה קיימת ואדרבה המוכר נאנס ולא יכול לתת לו אונטאבליציע אבל מצד הלוקח הי' מקח גמור ואונסא כמאן דלא עבר אבל לא כמאן דעביד ובכה"ג שלא יכול לבטל המקח ודאי דהו"ל מכירה ועיין מח"א הלכות ריבית סי' י"ג ובשו"ת בית אפרים סי' מ"ב וע"כ הדין דין אמת.