שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קס״ג (ב׳)

והנה גוף ראייתך אינו דע"כ לא אמר הרמב"ם רק דמועיל מחילה כשכבר לקח ריבית ואח"כ מחל לו אמרינן דלא עדיף מגזילה דמועיל מחילה אבל כאן אח"כ לא מחל לו רק בעת שנתן לו ריבית נתן לו עוד יותר א"כ כל זה עשה בשביל שרצה ליתן לו ריבית והעדיף לו יותר א"כ מה שייך מחילה הא גם מה שמוחל הי' בשביל שרצה לההנותו בריבית ונתן לו יותר וז"ב וזהו דקאמר דבתורת ריבתא אתאי לידי' וגם נראה לפע"ד בישוב לשון כיון דמפקינן מיניה דבאמת הד' זוז דמוזיל אינו ריבית קצוצה שהרי לא קצץ עמו רק זוז וע"כ דלא עדיף ממה שמוזיל גבי' מריבית מוקדמת או מאוחרת כיון דבעת שנתן לו הריבית עדיף לו יותר וא"כ אין מפקינן אבל כאן כיון דגוף הריבית דהיינו ד' גריווי מפקינן גם התוספת שהוסיף וניהו דא"ר אינו יוצא בדיינים היינו כשכלו אינו רק א"ר אבל כאן הד' הם ריבית קצוצה וממילא מפקינן גם הא"ר ובזה מדוקדק מה דקאמר כי קא מפקינן והיינו בשביל שמפקינן מיני' הריבית עצמו ממילא מפקינן גם הא"ר וכעין מ"ש הר"י חיון דכל דהוה דאורייתא ודרבנן ביחד לא מזלזלינן בדרבנן ג"כ וה"ה כאן לא מזלזלינן בדרבנן ג"כ וכעין מה שאמרו דאם הוזקק לשו"פ גם פחות משו"פ מוציאין ודו"ק היטב גם מ"ש דל"מ מחילה כיון דאין לו שעבוד לא נהירא דהא אדרבא כיון דאין לו שעבוד בוודאי יותר ראוי שיהי' מועיל מחילתו וז"ב.