שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ק״ס

נשאלתי ממלמד אחד שאין לו שום מסחר רק מה שמקבל שכירות המלמדות ועתה צריך להשיא בנו ואין לו להשיאו וצריך ללות מעות על רווחים ושאל אם מותר לו להלוות על צד היתר עיסקא כיון דעיקר עיסקא הוא פלגא מלוה ופלגא פקדון והריווח הוא לאמצע או כפי מה שיתפשרו ביניהם והרי הוא אין לו שום מסחר ורק שלוקח המעות ומשיא בנו ואח"כ יקח שכירות המלמדות וישלם לו מעט מעט עם רווחים וא"כ אין לו שום היתר והנה יש בכאן שאלה מצד המקבל ומצד המלוה והנה מצד המקבל היה נראה לצדד היתר משום דלוין ברבית לצורך מצוה כמ"ש המ"א סי' רמ"ב בשם הירושלמי ומיהו המלוה עושה איסור כעין מ"ש הט"ז סי' ק"ס לענין יהורם דהלוה לעובדי' מיהו יש לומר דלצורך מצוה מותר להלוות בריבית ועיין בשו"ת מהרי"ל הובא בספר ב"א בשער משפט צדק אמנם מלבד דסמך חלוש הוא ועיין באחרונים במ"א שם דכתבו דמיירי בדרך היתר אף גם דמעשים בכל יום שלוה המלמד מעות אצל אחד בריבית על שכר דירה או מזונות ואח"כ משלם מהשכירות ואין פוצה פה ושם ליכא מצוה כ"כ ואם נרצה להתיר מצד דגם פרנסה מקרי מצוה א"כ חלילה יתבטל כל המ"ע דריבית לגמרי אמנם גם זה לא ניחא למרייהו שיהי' כלם עושים וע"כ נראה לפע"ד דענין היתר עיסקא הוא כל מה שירוויח ואף אם אינו בעסק זה מ"מ אי לאו שהי' לו עסק זה הי' מוכרח ליקח מעות אחר לעשות עסק זה ואז לא הי' לו מעות על העסק האחר ולפ"ז המלמד שפרנסתו מהמלמדות ואם לא יהי' לו מה לאכול לא יוכל לעבוד עבודת המלמדות ולא ירויח פרנסתו וא"כ שפיר נקרא היתר עיסקא דכל מה שאדם עושה להרוויח פרנסתו מקרי ריווח וא"כ אותו מעות הי' לו עזר שיוכל להרויח פרנסתו ושפיר נקרא עיסקא ותדע דא"כ גם פועל וכדומה שאין עוסק במסחר רק מה שהוא בבית אחד מקבל שכירתו ג"כ לא יהי' רשאי להלוות לתת שכר דירה או בעסק פרנסה ולעשות לו בגד וכדומה וע"כ דכל זה הוא לצורך פרנסתו וה"ה בזה כנלפע"ד וכאן עדיף טפי דאם משיא בנו לא יצטרך לתת מזונות לבנו ומוותר מזונותיו וכל הצטרכות שהי' צריך בשביל בנו כנלפע"ד ברור והנח להם לישראל וכו'.