שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ח (ט׳)

והנה לכאורה קשה בהא דאמרו בקידושין דף ס"ג ויבמות דף צ"ג דרבי ס"ל אדם מקנה דבר שלבל"ע דהרי אמר דלא תסגיר עבד אל אדוניו מיירי בקונה עבד ע"מ לשחררו ואומר לו לכשאקחך הרי את קנוי לך ולכאורה קשה דמנ"ל דהוא מתורת קנין דלמא הוא מתורת סילוק שהרב מסלק שעבוד שיש לו על עבד וסילוק מהראוי שיהי' מועיל יותר בדבר שלבל"ע אך באמת ז"א דאדרבא בסילוק נחלקו הסמ"ע והט"ז אם מועיל בדבר שלא הי' לו שייכות בגוה וכ"כ למעלה כבדברי הסמ"ע מבואר בר"ן פ' הכותב בכותב לה ועודה ארוסה ועכ"פ לא עדיף מקנין בדבר שלבל"ע ובזה מיושב קושיות התוס' מה דנקט קנוי לך מעכשיו והקשו למה לי מעכשיו למ"ד אדם מקנה דבר שלבל"ע ולפמ"ש א"ש דבלא מעכשיו הוה אמינא משום תורת סילוק קמ"ל דהקנה לו מעכשיו וכעת ל"ש סילוק דאין לו שום זכות בגויה וגם לפמ"ש המרדכי דאם אמר לכשיהיו בעולם קנה וכן קבע הרמ"א בחו"מ סי' ר"ט להלכה א"כ באומר לכשאקחך הו"ל כאלו אמר לכשיהיו בעולם ולכך קנוי מעכשיו דבזה ל"מ דהרי מקנהו מעכשיו ודו"ק. וראיתי בא"מ סי' מ"ג שרצה לחדש באשה שאינה רק מבטלת רצונה בלבד מהני אף בדבר שלא בא לעולם ורצה לישב בזה קושיות התוס' ודבריו תמוהים דלא עדיף מסילוק שאינו רק מסלק שיעבודו ואפ"ה ל"מ בדבר שלבל"ע כמ"ש למעלה ומכ"ש באשה שהגוף שלה ואינה רק מסלקת עצמה ומפקרת עצמה לבעלה למה יהי' מועיל בדבר שלבל"ע וז"ב. ובמה שנחלקו הסמ"ע והט"ז בסי' ר"ט שהבאתי הלא מראש אם סילוק מועיל בדשלבל"ע הנה מצאתי באהע"ז סי' צ' סעיף י"ג בהג"ה דמועיל סילוק ועיין בחו"מ שם ס"ק סמ"ך ובהפלאה בק"א שם הרגיש קצת בזה אבל לא הזכיר כי זה דברי הר"ן דדוקא בעודה ארוסה יכול להסתלק ולא קודם אירוסין ע"ש אמנם עכ"פ מבואר בכל הפוסקים דעכ"פ למחול א"י לדבר שלבל"ע ומן האמור תמהני על מה שמצאתי בשו"ת מהרי"ט חלק אהע"ז סי' כ"א שהוא רצה לעקור תחומי הלכה זו והביא מדברי הרשב"א שהביא הב"י בחו"מ סי' רמ"א באם אמר לחברו הריני מוחל לך כל מה שתטול מנכסי כל מה שנטל נטל והרב מהר"ם די ביטון הקשה דברי הרשב"א והר"ן אהדדי והמהרי"ט תירץ דל"ק דהר"ן בסי' מ"ג מיירי דלא יועיל המחילה למה שנתחייב אח"כ אבל כל שנתחייב רק שהוא דבר שלבל"ע מועיל מחילה ותמהני על עצמי ובוש אני לומר שלא עיין בגוף התשובה דשם בא מבואר דל"מ ליטול רק אם נטל מועיל וכמו בכל דבר שלבל"ע דמודה ר"נ דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה וכדקי"ל בסי' ר"ט ועיין בסי' רמ"א ס"ג ומה שסייע המהרי"ט סברא זו דיכול למחול מהא דאמרו בנדרים סוף נערה המאורסה אם מיפר נדרים שבאו לכלל איסור אף הוא מיפר נדרים שלא באו לכלל איסור וכן אמרו מכורה כבר יוצאת וכו' וה"ה בזה אם מוחל דבר שכבר נתחייב לו מכ"ש שיפקיע החוב קודם שיחול אני תמה על הדר גאונו שכמעט אין ערוך אליו בחריפתו ובקיאתו בכל ספרי התשובות של אחרונים איך עלתה כזאת לפניו דא"כ לדבריו יהיה יכול למכור ולהקדיש דבר שלבל"ע דמה שיכול למכור ולהקדיש דבר שכבר הוא שלו מכ"ש מה שלא הי' עדן שלו ובאמת אפכא מסתברא דדבר שיש לו וברשותו זה גמר בלבו לקנות וזה להקנות אבל דבר שלא הי' בידו זה לא סמך להקנות וזה לקנות וגם במחילה כל שאינו בעולם לא סמכה דעתו של זה וזה ולכך ל"מ ובאמת שגם דברי הרשב"א קצת צ"ע דלמה לא יוכל לטול תחלה מנכסיו כיון דנכסיו יש בעולם למה לא יסמוך דעתו וצ"ל דהחיוב הוה דבר שלבל"ע דכ"ז שלא נטל לא נתחייב והו"ל מחילה בדשלב"ל ולכך כל מה שנטל נטל דכבר נתחייב ואף שהוא מחל קודם מ"מ הא תפס ולא מפקינן מיניה וז"ב ופשוט לולא שנסתבכו בזה גדולי ישראל מהר"ם די בוטין והמהרי"ט זצ"ל וצע"ג.