שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ח (ח׳)

ובזה אמרתי דבר נחמד במ"ש הט"ז בחו"מ סי' קס"ח בהא דאמרו בב"מ דף ק"א דיכול לומר לו אלו את נטעת הוה אסור לך משום ערלה ותמה הט"ז דהא הי' מקום לבעל הפירות למכור הפירות לעכו"ם דאז אין בו משום ערלה כמבואר ביו"ד סי' רצ"ד ולפמ"ש א"ש דבאמת שם ג"כ מתורת הפקר נגעו בה דכיון דשטף הנהר זיתיו הפקירן הבעה"ב לבעל השדה ולפ"ז כיון דבדבר שאינו ברשותו לא שייך הפקר וע"כ צ"ל כיון דהפקירן למי שישנו תחת ידו וא"כ אם נימא דהוא אסור ליהנות מהם רק דיוכל למכור לנכרי שוב אינו מועיל הפקר דגם זה שישנו תחת ידו אסורים לו ומקרי דבר שאינו ברשותו כמו כל א"ה ובפרט היכא שצריך למכרו לאחר ושוב ל"מ ההפקר וז"ב ונחמד מיהו בגוף הקושיא באמת בש"ס אמרו שם דמשום שבחה דא"י נגעו וא"כ בא"י לא מהני קנין גוי לאפקועי מידי ערלה ועיין בש"ס שם וגם לדידן לא קשה לפענ"ד דאכתי מה ירוויח כיון דצריך למכרו לנכרי ואינו לוקח רק דמי הקרקע שיכול לזרוע בהן הזיתים וא"כ עכ"פ למה יהיו כל הזיתים שלו הא גם הנכרי לא יתן לו רק לפי ערך שיווי הקרקע שיטע בה הזיתים וגם בעל הזיתים רוצה לשלם לו בעד הקרקע וז"פ.