שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ח (ב׳)

שוב מצאתי במהרי"ט חלק אהע"ז סי' מ' שכת' בהיתר הראשון דל"מ סילוק והפקר באינו ברשותו ע"ש והנה בסילוק בדבר שא"ב נחלקו הסמ"ע והט"ז בחו"מ סי' ר"ט וכבר כתבתי בגליון הט"ז שם דדברי הסמ"ע נכונים מדבר שלבל"ע כ"ז דלא הי' לו קצת זכייה בגווה והדבר מבואר בר"ן בהא דאמר בכותב לה ועודה ארוסה דדוקא ארוסה שיש לו קצת זכייה בגווה אבל בדבר שלא הי' לו זכייה כלל לא יוכל להסתלק וכן קיי"ל באהע"ז סי' צ"ב ס"א בהג"ה אברא דלכאורה קשה בהא דאמר הש"ס בכתובות דף ע"ט בגונב ולד בהמת מלוג הכפל לאשה מ"ט פירי תיקינו רבנן פירי דפירי לא תקינו רבנן לי' והקשה הרי"ף דהא גם פ"פ לבעל כדאמר ריש הכותב לעולם הוא אוכל פירות ופ"פ וכו' וכת' לישב דשם כל שמוכר הפירות ילקח בדמיהן קרקע א"כ לא אכל הפירות אז הפ"פ נעשו פירות אבל היכא דשקיל לפירא לא מגיע לו הכפל דהוה פ"פ ופ"פ לא תקינו ליה רבנן ולפ"ז קשה בהא דאמר ריש הכותב כת' לה דין ודברים אין לי בנכסייך ופ"פ מהו שיאכל פירות מפ"פ סליק נפשיה מפירי לא סליק נפשיה והיינו ע"כ לשיטת הרי"ף דס"ל דפ"פ לא תיקינו ליה רבנן מפרש דסליק נפשיה מפ"פ היינו כשימכור הפירי וילקח קרקע אז סילק נפשיה מפירי וקשה לפ"ז היאך מועיל סילוק בזה הא הו"ל דבר שלבל"ע וא"ל דאית ליה זכייה קצת דהא בפ"פ באמת לא תקינו ליה רבנן ורק כשימכור הפירי וילקח קרקע ויהי' נעשה פירי וזה הוה דבר שלבל"ע ממש ול"מ סילוק והיא קושיא נפלאה ובאמת בהפלאה שהקשה לשיטת הרי"ף דלא תקינו ליה רבנן פ"פ רק במקום דסילק עצמו מפירי וא"כ מה מבעיא אי סילק נפשו מכל מילי ת"ל דאל"כ למה סילק עצמו מפ"פ והא בלא"ה אית ליה פ"פ ע"ש בחידושינו ובק"א סי' צ"ב ונפלאתי דכפי הנראה הבין כוונת הרי"ף דשם שסילק עצמו מפירי הו"ל פ"פ במקום פירי וע"כ הקשה אבל באמת כוונת הרי"ף אף שלא סילק עצמו מפירי רק כל שמוכר הפירי ולוקח בהם קרקע נעשין הפ"פ פירי וא"כ י"ל דבאמת לא סילק עצמו מפירי רק מפ"פ והיינו אם לא יאכל הפירי רק שימכרם וילקח בהם קרקע לא יהיה לו פ"פ ול"ק כלל אבל מה שהקשיתי קשה טובא דהא הו"ל דבר שלבל"ע ולכאורה רציתי לומר דהרי בלא"ה קשה למה דמבואר בסי' צ"ב דיכול להסתלק בעודה ארוסה מנכסים שיפלו לה אח"כ לאחר הנשואין וקשה היאך מועיל סילוק בזה הא הו"ל דבר שלבל"ע ממש וצ"ל דלשון בנכסייך כולל כל הנכסים ואגב דמועיל סילוק מנכסים שנפלו לה כבר מועיל גם לאחר מכאן וכמו במקנה דבר שבא לעולם עם דבר שלא בא לעולם דמהני ומכ"ש בזה להסתלק עצמו פשיטא דכל דיש לו לסלק עצמו מאיזה דבר מהני אף לדבר שלבל"ע וה"ה כאן אך ז"א דא"כ מה מבעיא לי' אם סילק עצמו מכל מילי פשיטא דסילק נפשו מכל דבר דאל"כ לא מועיל הסילוק על פ"פ מיהו י"ל דלפמ"ש הב"ש סי' פ"ה ס"ק ל"ח דנשמע מדברי הרי"ף אם הבעל מוכר הפירות ולוקח קרקע אז גוף הקרקע שייך להאשה ואין לו לבעל רק הפירות א"כ מועיל עכ"פ הסילוק מגוף הקרקע ושוב מועיל הסילוק גם מפ"פ וז"ב ומכאן ראיה ברורה להב"ש והאחרונים דחו דבריו והנה שיטת התוס' דדוקא כפל דאתי מעלמא לא תיקני ליה רבנן אבל פ"פ דאתי מני' לבעל והקשו האחרונים דא"ה מה הקשה הש"ס פשיטא דמכל מילי סילק נפשיה דא"א וכו' כיון דאכלינהו לפירות פ"פ מהיכא ומה קושיא הא משכחת לה בולד ולד נ"מ דישנו בעולם הולד והולד ולד ולפע"ד נראה דכיון דאם מכר הולד ולקח בהם קרקע הי' הולד ולד במקום ולד כיון דלא אכיל לפירי א"כ פשיטא דגם התוס' מודו לשיטת הרי"ף דפ"פ במקום פירי קאי וא"כ היאך מועיל הסילוק כ"ז שלא אכל ונהנה מפירי הא יוכל למכרו וליקח בהם קרקע ואז נעשה ולד ולד פירי ומפירי לא סילק נפשיה וע"כ דמיירי במקום דאכל הפירי ושוב הפ"פ אינו מיקרי פירי רק פ"פ וא"כ כיון דאכל לפירי פ"פ מהיכא ול"מ לומר דמיירי בולד נכ"מ דהא בעודה ארוסה עוד לא אכל הפירי א"כ יוכל ליקח בהם קרקע ולא מועיל הסילוק וע"כ דמיירי מפ"פ דאתי מפירי ובכה"ג שנהנה ממנה וא"כ היאך משכחת לה פ"פ וע"ז משני בדשיירא ודו"ק.