אחר שנים רבות מצאתי במהרי"ט בחלק אהע"ז סי' מ"ם שכת' בהדיא דאין מועיל סילוק והפקר בדבר שא"ב וע"ש דדשלב"ל הוה כא"ב לכל דבר ועיין במרדכי ריש הכותב מבואר דא"י להסתלק מדשלב"ל ע"ש ודו"ק ועיין בבית מאיר סי' ק' שכפי הנראה רמז לזה ועיין בא"מ שם ס"ק ד' ועמלמ"ל פכ"ג מאישות ה"א ולא תטעה בלשונו שכת' כ"פ דמועיל סילוק בדשלב"ל דהוא מיירי ביש לו זכות קצת בזה וכמו כותב לה ועודה ארוסה אבל באין לו זכות כלל פשיטא דל"מ סילוק ומכ"ש מחילה וע"ש בדברי המ"ל ויש לי שם הערות רבות והמשכיל על דבר ימצא ועיין בתוס' קידושין דף ס"א ד"ה אי דכתבו דנעשו ב"ג וב"ר כמי שסילקו עצמן מלחלוק בארץ כנען וקשה היאך מועיל סילוק בירושת תורה וניהו דיש להם זכות קצת דא"י הי' מוחזקת מ"מ היאך מועיל סילוק בירושת תורה ואולי כיון דלא סלקו רק בשביל שרצו לקבל בארץ סיחון ועוג א"כ לא הוה כשאר סילוק דעלמא דזה סילק עצמו לטובתו ובכה"ג מועיל סילוק וצ"ע.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ח (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.