שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן קנ״ח

תשובה להרב המאור הגדול מוה' שמואל נחום נ"י האבד"ק ליבטשוב בהיותו אצלינו ההוא אמר שנסתפק בחמץ לאחר שש שעות דא"י לבטלו ולהפקירו ואמר הוא דלמה לא יוכל לסלק ממנו עכ"פ ומ"ל בזה שאינו ברשותו אטו לא נוכל לסלק מדבר שא"ב והנה באמת בחמץ בפסח בלא"ה ל"ש סילוק דכיון דבאמת עשה הכתוב כאלו הוא ברשותו א"כ מה מועיל סילוקו הא התורה גזרה שלא יועיל סילוקו ובע"כ הוא שלו כל עוד שלא ביטלו וביערו קודם הזמן אך אף בשאר דבר דא"ב נראה לפע"ד דל"מ סילוק דכשם דא"י להפקיר דבר שא"ב וכדמוכח מהך דצנועין בב"ק דף ס"ט ועיין קצה"ח סי' רי"א כמו כן ל"מ סילוק דאל"כ יקשה למה לא סילקו עצמן מהפירות וע"כ דכל שהוא אינו ברשותו ל"מ סילוק דסילוק הוא ג"כ סעיף מסעיפי ההפקר דע"כ מה שמסלק עצמו הוא בשביל שאינו ביקש וחפץ בדבר ומפקירו וכל שא"ב ל"מ סילוק דממה מסלק נפשו והו"ל סילוק דברים וז"ב לפע"ד ועיין קצה"ח סי' ל"ז בסופו ומה שרצה מעלתו לומר דבסילוק בעינן קנו מידו וא"כ בחמץ בפסח מי יקנה לו הסודר ליתא דמלבד דעכו"ם יכול לתת לו ק"ס ועיין סי' קצ"ה ובלא"ה כיון דאסור בהנאה פשיטא דאף בדברים מועיל סילוק ול"צ קנין ומ"ש הוא הנכון.